תל חצור

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).

תל חצור

הגן הלאומי תל חצור שוכן על גבעה מול קיבוץ איילת השחר. תל מקראי זה הוא הגדול ביותר בארץ ואף מוכר כאתר מורשת עולמית, והוא מהחשובים שבאתריה הארכיאולוגיים של הארץ מכיוון שהוא משתרע על תקופות רבות ומביא לנו ממצאים ועתיקות רבים ביניהם שרידי ארמון כנעני, אמת מים מפוארת המזוהה עם המלך אחאב וחדרי ביצורים, המזוהים עם תקופת שלמה המלך. התל מביא את סיפורו של יישוב משגשג שהיה מבין החשובים בארץ מכיוון שעמד בקשרי מסחר עם ערי בבל וסוריה. החפירות בתל הניבו ממצאים רבים אותם ניתן לראות באתר.
שעות פתיחה: 
תל חצור כתובת: תל חצור, איילת השחר שעון קיץ: בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00 שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00 שימו לב! – 1. הכניסה לאתר נסגרת שעה לפני השעות הרשומות. 2. יש לתאם מראש סיורים במוזיאון לקבוצות. דמי כניסה: (המחיר כולל כניסה למוזיאון) יחיד - מבוגר 22 ש"ח, ילד 10 ש"ח קבוצה (מעל 30 איש) - מבוגר 19 ש"ח, ילד 8 ש"ח אזרח ותיק - 11 ש"ח
טלפון: 
046937290

מי החריב את חצור?!

שאלת השאלות המעסיקה את הארכיאולוגים בחצור היא אחת התעלומות הגדולות – מי החריב את חצור הכנענית?! עד למאה ה-13 לפסה"נ חצור הכנענית היתה עיר משגשגת אשר השתרעה על פני 800 דונם ובה התגוררו כ-15-20 אלף בני אדם, זו היתה העיר הגדולה ביותר בארץ ישראל. העיר הזו, על כל מקדשיה, ארמונותיה וביצוריה נחרבה במאה ה-13 לפסה"נ בשריפה אדירה שהותירה אחריה יותר ממטר וחצי של אפר והרס. הארכיאולוגים אומנם קובעים בוודאות כי חורבן אדיר התחולל בחצור, אך הם מודים כי זהות מחריביה היא בגדר תעלומה הנתונה לפרשנות. הגירסה הראשונה היא גירסת המקרא המביאה שתי גרסאות לסיפור כיבושה וחורבנה של חצור, ולפי גרסאות אלו חרבה חצור בידי בני-ישראל כאשר ספר יהושע מספר על חורבן מהיר של הערים הכנעניות, ביניהם חצור, בעוד ספר שופטים מספר על תהליך התנחלות הדרגתי יותר של בני-ישראל. יגאל ידין, שהיה ראש משלחת החפירות של 1968 טען על סמך תיארוך ממצאים מזמן החורבן כי חצור נפלה בשנת 1,230 לפסה"נ בקירוב. אך כבר בזמנו היו מי שחלקו עליו, כאשר החוקר יוחנן אהרוני טען כי הכיבוש היה מאוחר יותר וכך הוא תומך בגירסה המופיעה בספר שופטים. בשנת 1990 משלחת חדשה של חפירות החלו לחקור את חצור. ראש המשלחת, פרופ' אמנון בן-תור טוען כי העדויות הרבות לחורבן מתיישבות יפה עם המתואר בספר יהושע שם זוכה חורבן חצור לדגש מיוחד משום שרק לאחריו הושלם כיבוש הארץ. בן-תור סבור כי ספר יהושע משמר גרעין היסטורי ולכן אין לשלול את מעורבות בני-ישראל בחורבן חצור במהלך המאה ה-13 לפסה"נ. בן-תור גורס כי שורת האויבים האפשריים של חצור באותה תקופה היתה מוגבלת למדי ולכן ייתכן מאוד כי היו אלו בני-ישראל כמתואר במקרא. באותם חפירות ניתן למצוא גם תאוריה אחרת כאשר הארכיאולוגית שרון צוקרמן מעלה טענות לפיהם חצור נפלה בתהליך פנימי הדרגתי בעקבות מרד של בני המעמד הנמוך בשלטון הרודני בעיר. צוקרמן מסתמכת על תיארוך כלי חרס אשר נמצאו בשכבת החורבן בחצור אשר מתוארכים לתחילת המאה ה-13 לפסה"נ – טרם זמנם המשוער של בני-ישראל במקום. צוקרמן, בהסתמכה על הפאר המרהיב הנראה בעיר העליונה בחצור, טוענת כי השלטון גבה ודאי מסים כבדים מבני המעמד הנמוך, שהתמרדו באליטות והביאו לחורבן עירם במו ידיהם. תעלומת חורבנה של חצור הכנענית נותרת עם סימני שאלה, אך תרומה חשובה של החפירות בחצור היא הדיון בדבר הקשר שבין המקרא לארכיאולוגיה.

כיבוש חצור בסיפורי המקרא

תל חצור הינו הגדול מבין כ-200 תילים מקראיים ברחבי ישראל. השאלה העיקרית שמעסיקה ארכיאולוגיים רבים היא מידת הקשר בין המקרא לארכיאולוגיה – האם לפרש ממצאים ארכיאולוגיים על פי הכתוב בתנ"ך או להשאיר את הארכיאולוגיה תחום עצמאי?!. בתל חצור העניינים מסתבכים מכיוון שהמקרא מציג לנו שתי גרסאות שונות שייתכן ומכוונות לאותו סיפור של כיבוש חצור הכנענית. התל נזכר במקרא בספר יהושע המספר כי יהושע בן-נון כבש את חצור הכנענית מידי המלך הכנעני יבין אשר נקרא במקרא 'מלך כנען' וגם 'מלך חצור'. יהושע כובש את חצור בקרב מול יבין ובעלי בריתו הרבים, ומסופר כי מכל ערי הצפון רק חצור לבדה נשרפה וכל תושביה נרצחו בקרב, מכיוון שהיתה 'ראש כל הממלכות האלו'. כאשר נראה כי הכוונה היא לממלכות שכרתו ברית עם יבין מלך כנען. בספר שופטים מופיעה חצור שוב במלחמה, לכאורה זמן רב לאחר שנכבשה בידי יהושע. הספר מספר לנו על דבורה הנביאה, אשר מורה לברק בן אבינועם לעמוד בראש צבא שבטי נפתלי וזבולון היוצא למלחמה בסיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען. ברק מסרב לצאת להילחם ללא דבורה, וזו נענית לבקשתו להצטרף אליו. המקרא מביא לנו את שירת דבורה כשיר המתאר את הקרב שהתחולל ליד נחל קישון והסתיים בתבוסת הצבא הכנעני. החוקרים מאמינים כי שני הסיפורים – הן מספר יהושע והן מספר שופטים הם תיאור של אירוע אחד העוסקים במלחמות ישראל כנגד יבין מלך חצור.

יגאל ידין – רמטכ"ל, פוליטיקאי וארכיאולוג

יגאל ידין הוא שעמד בראש החפירות הארכיאולוגית בחצור בשנות החמישים והשישים, ובזכות יוזמתו זו נתגלו ממצאים רבים ונחשף התל המקראי המרשים חצור. ידין נולד בשנת 1917 בירושלים ונראה כי ירש את התשוקה לארכיאולוגיה מאביו אליעזר אשר כיהן כראש המחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ידין התמנה ב-1943 לראש אגף המבצעים במטה הכללי של 'ההגנה' וכיהן בתפקיד זה כ-3 שנים ועזב עקב ויכוח עם מפקד 'ההגנה' דאז יצחק שדה. עקב הויכוח פרש ידין מהשירות הצבאי ועבר ללמוד באוניברסיטה. ב-1947, בסמוך להכרזת האו"ם על הקמת מדינת ישראל קרא דוד בן גוריון לידין לשוב לשירות הצבאי, וכך הקים ידין את אגף המבצעים ואף עמד בראשו גם לאחר הכרזת המדינה והקמת צה"ל. ידין קיבל רבות מההכרעות החשובות במלחמת העצמאות. בהיותו בן 32 בלבד מונה ידין לרמטכ"ל ה-2 של צה"ל, כיהן בתפקיד כ-3 שנים ופרש ממנו בעקבות חילוקי דעות על קיצוץ תקציב צה"ל עם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. לאחר פרישתו מחיי הצבא החל ידין במפעל חיים בתחום הארכיאולוגיה. הוא חפר כמה מן האתרים החשובים ביותר בישראל ביניהם ניתן למנות את מצדה, חקר מערות מדבר יהודה וכמובן חצור. ידין היה מהמפענחים של מגילות מדבר יהודה וים המלח ועל פרסומה של אחת מהם – מגילת 'מלחמת בני אור בבני חושך' אף זכה בפרס ישראל. כמו אביו כיהן ידין כפרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית. שנים רבות נמנע ידין מלהיכנס לפוליטיקה, אך ב-1977 היה ממקימי "התנועה הדמוקרטית לשינוי" (ד"ש) אשר הצטרפה לקואליציה של ממשלתו של מנחם בגין, וידין שימש כסגן ראש הממשלה ותרם רבות במגעים לקראת הסכם השלום עם מצרים. בשנת 1981 פרש ידין מהפוליטיקה, לאחר שמפלגת ד"ש התפוררה ולא השתתפה בבחירות בצורתה המקורית. ידין נפטר ב-1984 ועל שמו קרואים רחובות בערים רבות וכן מוזיאון מצדה ואנדרטת חטיבת יפתח.

הארמון הכנעני

אחד הממצאים הארכיאולוגים החשובים ביותר, ואולי החשוב בהם, הוא המבנה הענקי והמרשים הנמצא בתל חצור. התפקיד שמילא מבנה זה נתון לפרשנויות שונות כאשר לדעת פרופ' אמנון בן תור, ראש משלחת החפירות של 1990, זהו ארמונו של מלך חצור הכנענית, אך לדעתה של הארכיאולוגית ד"ר שרון צוקרמן, חברת המשלחת, ההגדרה המדויקת של המקום היא 'מקדש המלך' – המקום בו ניהל המלך, אשא שימש גם ככהן הראשי, את טקסי הדת והפולחן. עם זאת, ברוב המקומות ואף באתר עצמו נהוג להתייחס למבנה כ'ארמון'. הארמון שימש כמוקד לפעילות ציבורית בחצור בתקופה הכנענית. אל הארמון הובילה חצר רחבת ידיים אשר במרכזה נבנתה במה מרשימה אשר סביבה נמצאו כמות מרשימה של עצמות בעלי חיים, אשר ייתכן כי מעידים על שימוש הבמה כמקום פולחן. מן החצר מובילות מדרגות אל מרפסת המבוא לארמון. בכניסה לארמון ישנן שתי דלתות כפולות וקירות הארמון העבים, שעוביים הממוצע 3 מטר, נבנו מיסודות מוצקים של אבן גיר, אבנים מטויחות וקורות עץ ארז הלבנון. לוחות בזלת מרשימים מצפים את קירות המרפסת וחלקים נוספים בארמון. במרכז הארמון ניצב החדר הגדול ביותר וזהו כנראה 'אולם הכס' – המקום בו נמצא כס המלכות ובו קיבל מלך חצור את אורחיו. ממצאים רבים ומרשימים נמצאו בארמון ובחצר וביניהם חלקיו הרבים של פסל בזלת גדול אשר היה כנראה פסל של אל, כלי חרס גדולים וגבוהים אשר שימשו כנראה לאגירת שמן זית שנועד לבישול, מסחר, טקסים ותאורה. במקום נמצאו ממצאים רבים המעידים על עושרו של המקום: קערות זעירות, קופסת תכשיטים, עשרות חרוזים, חפצים מכסף ומזהב, צלמיות, פסלוני שוורים, שריון ברונזה, כלי נשק ועוד.

מפעל המים הישראלי

מפעל המים המרשים שנבנה בימי שלטון בני ישראל בתל חצור מתוארך למאה ה-9 לפסה"נ, תקופת הזוהר של ממלכת ישראל. מפעל המים נחשף בעונת החפירות של 1968, כאשר יגאל ידין חזר עם משלחת וחפר בחצור. צוות החפירה היה אחוז ספקות לגבי קיומו של מפעל מים בתל, והיחיד שתמך בידין היה מנהל השטח שבו חפר הצוות על פי הוראותיו של ידין. ידין שיער כי מפעל המים יהיה קרוב למעיינות הטבעיים השוכנים מדרום לתל והציב לעצמו מטרה למצוא את מפעל המים, ולשם כך השתמש במחצית מעובדי הצוות, אך הקושי האמיתי היה לשכנע את הצוות שמפעל המים אכן קיים והחפירה תשתלם. ידין הורה להציב מנוף ענקי בראש התל וכך הוציא כמויות אפר עצומות מן האדמה עד שבעומק 40 מטרים בבטן האדמה (!) נמצא פיר חצוב בסלע המגיע ישירות למי התהום שמתחת לאדמת 'העיר העליונה' של חצור, ולא למעיינות כפי ששיער ידין. בהגיעם למי תהום הבטיחו אנשי חצור אספקת מים תמידית ברחבי העיר, ללא צורך לשאוב מים ממעיינות הסביבה, גם בעת מצור על העיר. מבנה הכניסה למפעל המים, בו כנראה ניהלו את מפעל המים, מוביל לפיר מאונך ובו מדרגות חצובות היורדות למנהרה המובילה אל בטן האדמה. תעלת ניקוז מובילה את המים בצדי המדרגות, וכך יש להניח כי מהנדסי המים של חצור הישראלית ידעו כבר אז על קיומם של מי תהום בבטן האדמה מתחת לתל חצור.
מאת: 
עופר גינת
I visited here
0
Like it
0

תגובות