עיר אובות, עין חצבה, עין חוצ'וב, תמר המקראית

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • תמר המקראית
  • שרידי תמר המקראית
  • השיזף העתיק עין חצבה

עיר אובות, עין חצבה, עין חוצ'וב, תמר המקראית

"עיר-אובות" היא הכינוי למספר מוקדי עניין, המצויים סמוך למושב חצבה ולמעיין (היבש כיום) עין חוס'וב. את השם "עיר אובות" טבע שמחה פרלמוטר, יהודי אורתודוקסי ממוצא אמריקאי, שהקים במקום יישוב יהודי-משיחי ב-1966. מקור השם "אובות" הוא בתנ"ך, שם היא נזכרת כאחת התחנות בהן חנו בני ישראל כשיצאו ממצרים. במתחם עיר אובות מצוי האתר הארכיאולוגי תמר המקראית, שהיווה נקודת ישוב למן המאה העשירית לפנה"ס ועד השביעית לספירה. הישוב "עיר אובות" במתכונתו הראשונית אינו קיים עוד, אך המקום ממשיך להוות מוקד משיכה לנוצרים אוונגליים שחלקם מתגוררים באתר קרוונים במקום. בלב האתר צומח עץ שיזף עתיק ואדיר מימדים, שעפ"י האגדה הוא בן אלף שנים.

תמר המקראית:

שרידי העיר מצויים במיקום שהיה אסטרטגי בעולם העתיק; על אם הדרך היורדת מעזה וממשית, דרך מעלה עקרבים, אל הערבה ועבר הירדן. מקובל לראות באתר את "תמר שבמדבר", המוזכרת בתנ"ך כאחת מן הערים ששלמה המלך בנה. החפירות העלו ממצא עשיר, המשתרע על פני כ-1600 שנה וכולל חומה מרשימה ומגדלים, המתאימים לתקופת ממלכת שלמה וכן בתים אופייניים לתקופה מסוג "בית ארבעת המרחבים". בנוסף, נמצא "שער מסרק", שמקבילים לו נמצאו בערים מגידו, חצור ובתלים מקראיים אחרים מהמאה ה-10 לפנה"ס. ממצא בולט נוסף הוא מקדש אדומי, שכליו נמצאו מנותצים באתרם, בית מרחץ רומי הכולל מערכת של היפוקאוסט (חימום תת רצפתי) וכן מספר בורות מים.

השיזף העתיק

האגדה מספרת שהשיזף העתיק באתר הוא בן אלף שנים. היקף גזעו הוא כ-7 מ' וגבהו כ-15 מ'. נוסעים מפורסמים שעברו במרחב, כגון מוסיל הצ'כי ב-1902 ולורנס איש ערב, תיארו את העץ כנקודת ציון בולטת סמוך לנווה המדבר של עין חוס'וב ("השופע"). עץ השיזף, שמקורו טרופי, אינו יוצר טבעות שנתיות, ולכן קיים קושי להעריך את גילו במדויק. יחד עם זאת, לפי תיאורי מימדיו לאורך המאה ה-20, החוקרים סבורים שגילו הוא כמה מאות שנים "בלבד". בשנת 1964, החלו בשאיבת מי המעיין, דבר שהביא להתייבשות חלק מן העץ במהלך השנים. כיום מתבצעת השקיה יזומה מעל ומתחת לפני הקרקע בעזרת טפטפות. סמוך לעין חוס'וב, הוקמה ב-1930 תחנה של "משטרת רוכבי הגמלים" הבריטית, ששיפצו את בור המים ובנו שוקת סמוך למעיין והעץ

הקיבוץ החרדי "עיר אובות"

עיר אובות הוקמה ב-1966 ע"י יהודי אורתודוכסי ממוצא אמריקאי ושמו שמחה פרלמוטר, שטען כי נתגלה לו בחזיון שהמשיח עתיד להופיע באזור יטבתה. בעקבות פרלמוטר, הגיעה למקום עדת חסידים קטנה שהלכה ותפחה במרוצת השנים וראתה בו משיח. בעקבות יחס בעייתי מצד המוסדות המיישבים, התקרב פרלמוטר לחסידות "תולדות אהרון" (הסאטמרים) וניהל ביישוב אורח חיים שכינה "קיבוץ חרדי", כאשר הוא עצמו נשוי לשתי נשים במקביל. בשנת 1983, התכנס ביה"ד של העדה החרדית והוקיע את פרלמוטר כמיסיונר מסוכן ופרסם כנגדו פשקווילים ברחבי ירושלים. בשנת 1994 נהרג אחד מבניו של פרלמוטר בפיגוע תופת ולאחר כמה שנים נפטר פרלמוטר עצמו. לאחר מותו הקהילה התפזרה, אך אחת מאלמנותיו עדיין מתגוררת במקום.

דמויות צבעוניות במדבר

נראה שההילה הרוחנית שסביב אישיותו של שמחה פרלמוטר לא התפוגגה, שכן עיר אובות ממשיכה להוות מוקד משיכה ליהודים משיחיים ונוצרים אוונגליים מכל העולם. כך לדוגמה, באתר הקרוונים במקום מתגוררת קבוצה משיחית מדנמרק, שחבריה מכרו את רכושם וחצו את המזרח התיכון במשאיות כדי להגיע לערבה. בנוסף, מתגוררים באתר מתנדבים מטעם עמותת "Blossoming rose" (הורד הפורח). העמותה הוקמה ב-1984 על ידי איש הדת דווין קוקסון ממישיגין, בשיתוף עם אשר סופר, שעבד כנהג אוטובוס באזור הערבה. העמותה היא הגוף שמנהל מטעם רשות העתיקות את החפירות הארכיאולוגיות באתר ואחראי על הפיתוח והתחזוקה השוטפת.
Like it
5
I visited here
3

תגובות