נחל חווה

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • גבי חווה
  • סדקי חווה
  • עין חווה
  • גבי חווה

נחל חווה

אורכו של נחל חווה, ממצפה רמון עד נחל צין, כ- 37 ק"מ. תחילתו של נחל חווה מצפון למצפה רמון. ממצפה רמון יורד נחל חווה לכיוון צפון-מזרח, בתוך מישור הרוחות, ועובר במקביל, פחות או יותר, לקירו הצפוני-מערבי של מכתש רמון, במרחק 2-3 ק"מ ממנו. בקטע זה ערוצו רחב ומתון למדי. חלקו העליון של הנחל נקרא בערבית "ואדי אלהוא" (נחל הרוחות). לאחר כ- 31 ק"מ במקביל למכתש רמון, משנה הנחל את כיוונו ויורד צפונה לאורך 6 ק"מ. בהמשך חוצה הנחל את דרך העפר הצמודה לצינור הנפט אילת-אשקלון, ומכאן ואילך הוא מתחתר לעומק רב ויוצר מעוק עמוק ומרהיב בתוך סלע גיר לבן מתקופת האיאוקן. בחלקו העליון של המעוק יש סדרת מפלים ולרגליהם מכתשת עמוקה המכילה מים כל ימות השנה – גבי חווה. גובה קירות המעוק כ- 60 מ' ורוחבו 15-20 מ'. בהמשך הנחל, בתחתית מפל שגובהו 35 מ', מצוי עין חווה – מעיין מים מתוקים. מכאן ממשיך הנחל ויורד בערוץ עמוק אך לא קניוני, בכיוון צפון מזרח אל נחל צין, כשהוא חתור לאורך קו המגע שבין מצלעות קמר מחמל לבין סלעי הגיר והקירטון של רמת עבדת – קו תורפה גיאולוגי מובהק. בחלקו התחתון של הנחל מעוק רדוד. במשטחי הסלע הנחשפים באפיק הנחל ועל גדותיו יש ריכוזים נדירים ויפים ביותר של מאובנים ימיים, בעיקר אמוניטים. חלקו התחתון של הנחל נקרא בערבית "ואדי משישה א-שרקי" (נחל השקעים המזרחי). סמוך לשפכו של נחל חווה לנחל צין חוצה אותו מסילת הברזל אורון-הר ההר, על גבי גשר גדול.

בקעת החול אשר בנחל חווה

תופעה מיוחדת במינה ניתן למצוא בבקעת החול אשר בנחל חוה – נוכל למצוא חלוקי צור גדולים ומתחתם אבן חול צהובה. הופעה של חלוקי צור בארץ אינה דבר מובן מאליו בגלל הקושי הרב של סלע זה. על מנת שצור יהפוך להיות חלוק מושלם בדומה לסלעי משקע אחרים, עליו לעבור מסע ארוך ומפרך במיוחד. ההסבר היחיד שבא בחשבון כאן, גורס כי חלוקים אלו מקורם בסלעי צור המצויים בירדן או בערב הסעודית, ומכאן גם שמם – צור יבוא. כיצד אם כן הגיעו חלוקי צור אלה לארץ ישראל? מדובר עם כן בנחלים שקדמו לפתיחתו של הבקע הסורי אפריקאי, אשר הסיעו סלעים ממזרח לכיוון הים התיכון הקדום. אותם סלעים הפכו במהלך מסעם מערבה לאבני חול וחלוקים של גיר וצור אשר הורבדו כיחידת סלע המוכרת בשם תצורת חצבה על פני כל מרחב הנגב. עם יצירת הבקע והרמת אזור הנגב, נסחפו בשנית אותם סלעים מן האזורים המורמים ונותרו רק במקומות נמוכים או בבקעות, שלכדו בתוכם סלעים אלו, דוגמת בקעת החול אשר בנחל חוה.

מקורות מים בנחל חווה

עין חווה - במורד הנחל, כ- 2 ק"מ מקטע המעוק, יורד במחשוף גיר מגיל טורון מפל שגובהו 35 מ'. בבסיס המפל יש גומחה ענקית, שמתקרתה מטפטפים מים הנקווים בשוקת קטנה, בנויה בטון ואבנים. זהו המעיין עין חווה, שמימיו ראויים לשתייה. בערבית נקרא המעיין "עין אום אלבארד" (המעיין הקר). מימיו של עין חווה נחשבים למים המתוקים ביותר בנגב. עוצמת הטפטוף תלויה בכמות המשקעים השנתית- בשנה גשומה, כאשר מאגרי המים בתוך הסלעים מלאים לגמרי, עוצמת זרימת המים תהיה יחסית גבוהה. בשנה פחות גשומה או בעונות הקיץ והסתיו, עוצמת זרימת המים תהיה נמוכה, לרוב בצורה של טפטוף. מטרת השוקת היא לאגור את מי הנביעה ולאפשר לכל עובר אורח – אדם או חיה - ליהנות מן המים המתוקים. גבי חווה – נקווים בבסיסה של מערכת מפלים. ייחודם של גבים אלו הוא שהם אינם פוגשים אור שמש כלל וכלל, ולכן הם קרים באופן יוצא דופן. בנוסף, בזכות העובדה שהם בצל תמידי, תהליך אידוי המים איטי מאוד, דבר המאפשר לגבים להחזיק מים כל השנה. המים בגבים אינם ראויים לשתייה, אם כי אחרי שיטפון, כאשר המים בגבים חדשים ורעננים, האמיצים יכולים לנסות לטעום אותם. הקניון של גבי חווה רצוף עצי תאנה. אל גבי חווה ניתן להגיע ברכב שטח, גם ללא הליכה של שאר המסלול. הגעה מכיוון כביש באר שבע-מצפה רמון, ירידה מזרחה דרומית לתחנת הדלק פז אל סימון שבילים שחור. נסיעה על השביל השחור, ירידה לערוץ הנחל בשביל השחור שהוא גם שביל ישראל והליכה ברגל בשביל הכחול אל גבי חווה. ת'מילות הבדואים – מקור מים עונתי נוסף בנחל חווה הוא ת'מילות (ת'מילה – נביעה הנובעת מן הקרקע) שנחפרו על ידי הבדואים בקרקעית מעוק רדוד, בחלקו התחתון של הנחל. מימיהם של ת'מילות אלו משרתים את הבדואים לצורכי השקיית הצאן.

צמחייה

בנחל חווה מקורות מים רבים, וכל אחד מהם מתאפיין בצמחייה שונה. בקניון של גבי חווה מצויים צמחים הזקוקים לכמות מים גדולה יחסית, והבולטים ביניהם הם עצי תאנה. עצי התאנה (או בשמה המדעי: פיקוס התאנה) - גדלים בר ליד מעיינות וליד מקווי מים המחזיקים מים רוב ימות השנה. הפצת הזרעים של התאנה נעשית ע"י בעלי חיים אוכלי פירות ואילו ההאבקה נעשית ע"י צרעה מסויימת. במקום בו אין צרעות כאלו, לא תתבצע הפרייה ולא יתפתחו זרעים. בעין חווה ניתן למצוא צמחיית מעיינות אופיינית: שערות שולמית- שרך הנפוץ במקומות לחים ומוצלים, סמר, ועוד. בסביבת הת'מילות שבתחתית הערוץ ניתן למצוא שיחי סמר, קנה, סוף, מלוח ועוד. בנוסף, כיוון שאגן הניקוז של הנחל הוא יחסית רחב, זורם הנחל לרוב יותר מפעם בשנה. שיטפונות אלו מאפשרים את קיומם של צמחים נוספים באפיקו של הנחל, כגון: טיון, ימלוח, זוגן ועוד.

סדקי חוה

נחל חווה, המתחתר על קו התפר בין רמת עבדת לרכס מחמל, יוצר קניון עמוק ששתי גדותיו שייכות לתקופות גיאולוגיות שונות: גדתו הצפונית של אפיק נחל חווה היא חלק מרמת עבדת, והסלעים המאפיינים אותה הם קירטון וגיר מתקופת האיאוקן. גדתו הדרומית של האפיק היא חלק מרכס מחמל והסלעים הנחשפים בנקודה זו הם בעיקר גיר ומעט חרסיות. בסלעים אלה, בעקבות השחיקה רבת השנים, נוצרו מערכות סדקים עמוקות ומרשימות שהן תוצאה של בליית הסלע, התחתרות הנחל והרחבת אפיקו. ניתן להגיע אל מערכות הסדקים האלו ולטייל בתוכן.
Like it
18
I visited here
17

תגובות