מעבר גבול טאבה

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).

מעבר גבול טאבה

מעבר טאבה הוא מעבר הגבול הדרומי ביותר במדינת ישראל. המעבר הוא מעבר יבשתי בין ישראל למצרים הנמצא במרחק 12 ק"מ ממרכז העיר אילת. 26 באפריל 1982 נפתח מעבר גבול זמני בין המדינות, בגלל מחלוקת סביב הריבונות בטאבה. בינואר 1989 טאבה הועברה לשלטון מצרי ומעבר הגבול הועבר ק"מ וחצי צפונית ממקומו הקודם. דבר זה גרם לגידול משמעותי במסוף שכן גם האנשים העוברים לטאבה התחילו לעבור דרכו. בשנת 1995 הוקם המבנה הנוכחי של המסוף. המעבר פתוח 24 שעות 7 ימים בשבוע חוץ מיום כיפור ובחג הקורבן. אפשר לעבור דרך המעבר או ברכב או ברגל. בשנים של ביטחון עוברים כמיליון וחצי נוסעים בשנה. במסוף עוברים בעיקר תיירים זרים, בעלי אזרחות ישראלית וכן בעלי תעודת מעבר וויזה מצרית.

הסכמי קמפ דיוויד:

הסכמי קמפ דיוויד הם הסכמי מסגרת לשלום במזרח התיכון אשר נחתמו על ידי ג'ימי קרטר – נשיא ארה"ב, אנואר סאדאת – נשיא מצרים ומנחם בגין – ראש ממשלת ישראל בשנת 1978 שסללו דרך להסכמי השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979. לאחר ביקור סאדאת בירושלים בשנת 77 התחילו שיחות ישירות בין ישראל למצרים לגבי הסכם שלום אך עם חלוף הזמן נתקלו בקשיים וארצות הברית החלה להיות מעורבת יותר ויותר. כאשר הגיעו ישראל ומצרים למבוי סתום הזמין ג'ימי קרטר את מנחם בגין ואנואר סאדאת לוועידת "קמפ דיוויד" המפגש החל ב4 בספטמבר עד ה17 בספטמבר 1978. ב סוף המפגש נערך טקס חגיגי בבית הלבן ובו נחתמו שני הסכמים. הסכם ראשון: "מסגרת לשלום במזרח התיכון" ו"יחסי ישראל מצרים" ההסכם השני: "מסגרת לכריתת חוזה השלום בין ישראל מצרים". ב27 בספטמבר 1978 אישרה הכנסת את הסכמי קמפ דיוויד. בעקבות ההסכמים קיבלו מנחם בגין ואונאר סאדאת את פרס הנובל לשלום.

מנחם בגין:

מנחם בגין נולד באוגוסט 1913, בברסט-ליטובסק שבבלרוס. בגין גדל בבית ציוני. בילדותו התחנך ב"חדר" ובבית-הספר הדתי. הוריו ורוב בני משפחתו נספו בשואה. בילדותו היה חבר בתנועת הנוער השומר הצעיר, ואחר כך הצטרף לתנועת הנוער בית"ר. בשנת 1936 נתמנה לנציב בית"ר בצ'כוסלובקיה, ובשנת 1938 נתמנה לנציב בפולין. בשנים אלו היה גם חבר במרכז הצה"ר. בשנת 1935 סיים מנחם בגין את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ורשה. בשנת 1939 נשא לאשה את עליזה. נמלט מהפלישה הגרמנית בוורשה לווינה ובספטמבר 1940 נאסר על-ידי השלטונות הסובייטיים ונידון ל-8 שנות מאסר. הוגלה למחנה של עבודת פרך בצפון-מזרח רוסיה האירופית. בסוף שנת 1941 שוחרר בשל היותו אזרח פולני והצטרף לצבא פולני חופשי שיועד להילחם עם בעלות הברית בצבאות הגרמניים. ב 1942 הגיע לארץ-ישראל כחייל פולני ואף שירת כפקיד בלשכת קצין פולני. בסוף 1943 התמנה בגין למפקד האצ"ל. בתחילת שנת 1944 הכריז בגין מלחמה מזוינת על השלטון הבריטי וניהל את מלחמת המחתרת בבריטים. בקיץ 1948 הקים בגין את תנועת החרות ועמד בראשה. בבחירות לכנסת הראשונה בשנת 1949, זכתה תנועת החרות ב-14 מושבים בכנסתו והייתה באופוזיציה. בשנת 1952 התנגד בגין לקבלת "שילומים" מגרמניה ואירגן הפגנות מחאה שבגללם הושהה במשך שלושה חודשים מהכנסת. בשנת 1967, היה בגין מיוזמי הקמת ממשלת האחדות הלאומית. במלחמת ששת הימים היה מדורשי שחרור ירושלים המזרחית והעיר העתיקה. פרש בקיץ 1970 מהכנסת בשל הסכמת ממשלת ישראל לדון בתוכנית רוג'רס. בשנת 1977 ניצח בגין בבחירות כשעמד בראש הליכוד והרכיב ממשלה בתמיכת המפלגות הדתיות. ב-19 בנובמבר 1977 הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור בישראל. לאחר משא-ומתן מפרך, בחסות נשיא ארצות-הברית ג'ימי קרטר, נחתמו הסכמי קמפ-דייוויד. בנאום שבו הציג במליאת הכנסת את הסכמי השלום, הביע בגין הזדהות עם כאב אנשי היישובים בסיני, אשר ייעקרו מבתיהם כמתחייב מהסכם השלום עם מצרים. נראה כי בגין ראה את השלום כאינטרס לאומי עליון ולפיכך נרתם בכל כוחו להשגתו, גם במחיר ויתורים כואבים. התנגד לכל פינוי מיש"ע והתנגד למדינה פלסטינית. הוא סירב למעורבות של אש"ף. ראה את ירושלים כ"בירת ישראל הנצחית, בלתי-מחולקת, לדורי דורות ולנצח נצחים". הסכמי קמפ-דייוויד הביאו לחתימה על הסכמי השלום עם מצרים במרס 1979. המאמצים לכונן שלום והחתימה על ההסכמים זיכו את בגין ואת סאדאת בפרס נובל לשלום. בתקופת כהונתו הוקמו יישובים רבים ביש"ע, ובשנת 1981 חוקקה הכנסת את חוק רמת הגולן. בגין פעל רבות גם בניסיון לגשר על פערים חברתיים. רבים מבני שכבות המצוקה רואים בו עד היום מנהיג נערץ. 5 ביוני 1982, הוחלט לצאת למבצע שלום הגליל. המבצע הפך למלחמה, ותוך ימים אחדים הגיעו כוחות צה"ל לפאתי ביירות. עד סוף אוגוסט 1982 הושגו רוב יעדי המלחמה. התרחבות המבצע סדקה את בסיס ההסכמה הציבורית למבצע. חלום השלום עם לבנון קרס, ומסקנותיה של ועדת חקירת המבצע פגעו בתדמיתה של ממשלת בגין. בגין הושפע מאוד מכל אלה. מכה קשה נוספת בעת המלחמה הייתה פטירת רעייתו האהובה עליזה ב-14 בנובמבר 1982. המלחמה ותוצאותיה גרמו לבגין לבטי נפש קשים, ונוסף עליהם מצבו הבריאותי הקשה. בשלהי שנת 1983 הודיע על התפטרותו. בשנות חייו האחרונות נראה רק בימים שבהם עלה לקבר אשתו. עד שנת 1990 הסתגר בגין בדירתו הפרטית בירושלים, ולאחר מכן עבר לתל-אביב. הלך לעולמו, ביום ד' באדר ב' תשנ"ב, 9 במרס 1992 נקבר בחלקה המכונה "חלקת הקדושים", אל מול הר הבית. על-פי בקשתו, נכרה קברו למראשותיהם של מאיר פיינשטיין ומשה ברזני ובסמוך לקברה של אשתו.

אנואר סאדאת:

אנואר סאדאת נולד בכפר מית אבו אל-כום שבדלתת הנילוס בשנת 1918. בשנת 1938 למד באקדמיה הצבאית. במלחמת העולם השנייה נמנה סאדאת עם חבריה של מחתרת פרו גרמנית ונעצר על ידי הבריטים למשך שלוש שנים. בשנת 1969 מונה סאדאת לסגן נשיא מצרים גאמל עבד אל נאצר ובשנת 1970 לאחר מות נאצר הפך לנשיא מצרים. סאדאת היה ליברלי לעומת קודמו ונהג ביד קשה כלפי האסלם הקיצוני. ביום כיפור שנת 1973 פתח סאדאת עם סוריה במלחמה נגד ישראל שלימים נקראה מלחמת יום כיפור. אחת ממטרות המלחמה הייתה להעלות את כוח צבא מצרים בעייני העולם הערבי אחרי הכישלון במלחמת ששת הימים. שנים ספורות לאחר מלחמת יום כיפור סאדאת הגיע לביקור בישראל כדי לקדם הסכם שלום. ב19 בספטמבר 1977 הגיע סאדאת לארץ ובכך היה המנהיג הערבי הראשון שבא לביקור בישראל. בישראל קיבלו את סאדאת בכבוד מלכים ואף בחזרו למצרים לווה בשני מטוסים ישראלים. בביקור זה פתח סאדאת דרך לתהליך השלום עם ישראל ששיאו היה ב26 במרץ 1979. זכה בפרס נובל לשלום ביחד עם מנחם בגין בזכות הסכם קמפ דיוויד. ההסכם התקבל בזעם במדינות ערב ומצרים הוחרמה בעקבותיו. גם בתוך מצרים התפתחו מחלוקות וסאדאת נלחם בהם. ב6 באוקטובר 1981 נרצח סאדאת על ידי אנשי הג'יהאד המצרי בעת המצעד השנתי המציין את ניצחון מצרים במלחמת יום כיפור.
מאת: 
יערה לוי
Like it
0
I visited here
0

תגובות