מלחת יטבתה

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • מלחת יטבתה
  • מלחת יטבתה
  • שייט על גבי רפסודה באירוע הצפה חריג במלחת יטבתה 1962
  • יחסי קרקע צומח במלחת יטבתה

מלחת יטבתה

שטחה של מלחת יטבתה מתפרס על כ- 32000 דונם. המלחה היא באזור המהווה בסיס סחיפה לנחלים הזורמים באזור ואל הערבה. היא המקום הנמוך ביותר באזור וגובהה 70 מטר מעל פני הים. מלחת יטבתה מנקזת אליה את הנחלים: תמנע, מנגן, ססגון, אודם, כדכוד, יוטבתה וארגמן ממערב. הנחל הגדול ביותר הזורם למלחה מירדן הוא נחל שעלב. במלחה מי תהום מאוד רדודים. הטמפרטורות הגבוהות גורמות להתאדות של מי התהום ולהצטברות מלחים רבים בקרקע. מליחות מי התהום, שעומקם עד מטר אחד, מגיעים עד ל 200,000 מ"ג כלור לליטר (20%). מליחות גבוהה זו היא הגורם לכך שהמלחה למרות היותה בסיס סחיפה אליו זורמים מי השטפונות סטרילים מצומח.

צמחים במלחה

מלחה היא בית גידול שבו לרוב צמחי הבר והתרבות קשה להתפתח בצורה תקינה ולרוב נמנע קיומם בכלל. רוב צמחי הפרחים רגישים מאד למליחות קרקע גבוהה. ריכוזי מומסים גבוהים בקרקע עלולים להפריע לקליטת מים בשרשי הצמחים ולגרום להתייבשות הצמח. הצמחי בשולי המלחה נקראים- הלופיטים והם קבוצה אקולוגית קטנה יחסית של מינים, שעברו במהלך התפתחותם האבולוציונית התאמה לקיום דווקא באותם התנאים שהם בלתי אפשריים לרוב המינים האחרים. מנגנוני ההתאמה המאפשרים לצמחי המלחה לשרוד על אף הסביבה העוינת, נחלקים למנגנוני הימנעות ממליחות ולמנגנוני סובלנות למליחות. תכונות המקנות הימנעות ממליחות הן: שרשים מעמיקים אל שכבת קרקע פחות מלוחה, הפרשת מלחים דרך בלוטות מלח, השרת אברים רוויי מלח ומניעת חדירת מלחים בשורשים. תכונות המקנות סובלנות למליחות הן: "בשרניות" – אגירת מים בעלים או בגבעולים ומיהול ריכוזי המלח, עמידות למליחות וגם מידור המלחים.

שיטפונות במלחה

מלחת יטבתה מהווה את בסיס הסחיפה של נחלים בערבה באיזור יטבתה ושל נחלים מירדן הנשפכים מהרי אדום. כאשר גשם יורד באזור זה הוא מתאסף באגני הניקוז השונים באזור והופך לנגר עילי בנחלים. כאשר כמות הגשם ועוצמת הגשם עולים על כושר ספיגת המים של הקרקע, נוצר שיטפון שזורם למקום הנמוך באותו איזור. כאשר המים המגיעים למליחה השטח של המלחה הופך לבוצי מאוד וכעבור זמן מה המים שוקעים ונספגים באדמה. השטפונות מסיעים מלחים שנוצרו ע"י בליה של הסלעים. המים והמלחים יחד עם גרגרי הסחף הדקים נסחפים אל המלחה. בשטפונות הגדולים, שהם בממוצע אחת לעשר שנים מוצף כל שטח המלחה. חלק מהמים מתאדים וחלקם מחלחל לעומק רדוד עם המלחים.

חשיבות המלחה לאדם

שטח המלחה, הסטרילי מצומח ושבו מי תהום מאוד רדודים ומלוחים לא משמש כיום ולא שימש בעבר מקום בו מתבצעת פעילות של האדם. ואולם לאורך ההיסטוריה היתה באזור שמצוי בשולי מלחת יוטבתה שימוש על ידי האדם. המצודה הרומית מימי דיוקלטיאנוס, בית המרחץ, המצודה האסלאמית ומערכת בארות השרשרת באזור יטבתה שהיא הגדולה באזור. כיום שמורת ה"חי בר", השייכת לרשות הטבע והגנים, יושבת על שטח ניכר במרכזה של המלחה. תפקידה של שמורת החי- בר הוא לגדל ולהשיב בעלי- חיים שחיו בערבה בימי קדם באזור ולכן היא מספקת מקום עבודה לרבים מתושבי האזור, כמו- עובדים מטעם רשות הטבע והגנים, אנשים פרטיים שעובדים כעובדי ניקיון/ פקידי קבלה. במרכז המלחה עובר היום קו הגבול הבינלאומי של ישראל וירדן.
מאת: 
תמיר אשכנזי ואפיק שחר
Like it
0
I visited here
0

תגובות