מטולה / אומתאללה

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • מטולה
  • הר צפיה
  • בית האיכר
  • מצפה דדו
  • מטולה

מטולה / אומתאללה

מטולה, היישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל, שוכנת על גבעה בגובה 527 מטרים. מטולה ואדמותיה נרכשו ב-1893 ע"י הברון רוטשילד בכדי להקים במקום מושבה של איכרים עובדי אדמה. בשטח ישב כפר בשם אומטולה שהיה מיושב על ידי דרוזים ועתיד היה להיות התיישבות דרוזית-יהודית משותפת, אך הצטרפות הדרוזים למרד כנגד השלטון הטורקי והתחזקות היישוב היהודי הביאה לשינוי השם למטולה ולקביעתה כמושבה יהודית. כיום מטולה הינה מושבה חקלאית ותיירותית עם איכות חיים גבוהה המשקיפה מכל עבר על נוף קסום. מומלץ מאוד לבקר במוזיאון לראשית ההתיישבות הנמצא ברח' הראשי, בשמורת נחל עיון, בתל אבל בית מעכה, במרכז קנדה, בהר הצפיה ובמצפה דדו.
שעות פתיחה: 
מוזיאון בית האיכר: מומלץ לוודא מול האתר עצמו את שעות הפתיחה. כתובת: הראשונים 8, מטולה
טלפון: 
04-6940237

מ-אומטולה ל-מטולה:

מטולה ואדמותיה נרכשו ב-1893 ע"י הברון רוטשילד מידי ג'אבור ביי, נוצרי מצידון. רוטשילד רצה להקים במקום מושבה של איכרים עובדי אדמה. בשטח ישב כפר בשם אומטולה שהיה מיושב על ידי דרוזים, ולאחר רכישת הקרקע הצטרפו מספר יהודים מיישובי הגליל וצפת לכפר הדרוזי אשר אנשיו סירבו לפנות את השטח ואף איימו לפגוע בכל זר שייכנס ליישוב. הדרוזים באומטולה הטילו פחד על כל תושבי הסביבה, יהודים ולא יהודים כאחד. לאחר שנודע להם על מכירת האדמות לנציג הברון, הם פרסמו ברחבי הגליל אזהרה קצרה וברורה: "כל מי שיעז לחדור לכפרנו לשם דיון בקשר לרכישת אומטולה - דמו בראשו". יהושע אוסובצקי, נציג הברון, ידע שהדרוזים היושבים באומטולה לא יהססו להילחם על האדמה, ואף יזעיקו לשם כך את אחיהם, תושבי הלבנון. ליהודי הארץ לא היה כוח צבאי, והמסמך המעיד על קניית הקרקע מידי הבעלים היה חסר משמעות בעיני אנשי הכפר. במצב שנראה כחסר מוצא החליט אוסובצקי לעשות מעשה אמיץ: הוא לקח את עוזרו, ושניהם נכנסו לכפר רכובים על שתי סוסות. הם עברו את הכפר בדהירה מהירה - ועצרו בפתח ביתו של השייח, ראש הכפר. אומץ לבם של שני הרוכבים היהודים הדהים את תושבי הכפר ושבה את לבם. לאחר משא ומתן החליטו התושבים להכיר בבעלותו של אוסובצקי על האדמות, וההסכם ביניהם נחתם בסעודת פיוס גדולה ובהכרזה על "אחווה ורעות" בין תושבי הכפר למתיישבים היהודים שיבואו. אומטולה היתה עתידה להיות התיישבות דרוזית-יהודית משותפת, אך הצטרפות תושבי הכפר הדרוזים למרד כנגד השלטון הטורקי (ב1895) גרם להם לעזוב את הכפר ובכך בא הקץ על היישוב המשותף. המחסור בידיים עובדות הביא את מתיישבי אומטולה לצאת בקריאה דחופה לפועלי המושבות לחזק את המקום.ואכן ב-17 במאי 1896 הגיעו למקום כ-60 איכרים יהודים ממושבות הברון השונות. יום זה, שבו הפכה אומטולה למושבה יהודית, נקבע כיום ייסודה, והיא גם זכתה לשֵם עברי חדש - מטולה.

מוזיאון בית האיכר:

מטולה הוקמה בשנת תרנ"ו (1896) כמושבה חקלאית של איכרים והמוזיאון הינו אחד הבתים מימיה הראשונים של המושבה אשר שוחזר ושוקם במטרה לשמר בית-איכר מראשית ההתיישבות במטולה ובעיקר, כדי להמחיש כיצד חיו המתיישבים, באיזה קשיים נתקלו בשנותיה הראשונות של המושבה, שהייתה בודדת ומרוחקת מכל ישוב יהודי. המוזיאון וממצאיו משקפים את תולדות מטולה מראשיתה. מדור מיוחד בבית האיכר הוא הארכיון ההיסטורי בו מוצגות תמונות של ראשוני המתיישבים במטולה, תמונות מהרחוב הראשון והיחידי, שהיה בעבר כל מטולה, צילומים מעבודות החקלאות, הווי התושבים ותמונות הסביבה הקרובה. מסמכים מתקופות שונות בנושאי עלייה ובטחון, מימי הטורקים, הצרפתים והבריטים, הסכמי גבולות ועוד. במקום דגם של האיזור באמצעותו ניתן ללמוד ולהכיר את התמורות הרבות שחלו במושבה אחרי מלחמת השחרור, כאשר אדמות מטולה בעמק עיון נמסרו ללבנון בהסכם שביתת הנשק. בחצר המוזיאון מוצגים כלי בית וכלי עבודה מימי ההתיישבות הראשונים.

מצפה דדו:

מעל מטולה בפסגת הר צפייה, בגובה 600 מטר, משקיף על האיזור מצפה דדו אשר הוקם ע"י הקרן הקיימת לישראל והמועצה המקומית מטולה לזכרו של דוד אלעזר שהיה הרמטכ"ל התשיעי של צה"ל. רב אלוף דוד אלעזר (דדו), שהיה רמטכ"ל צה"ל בתקופת מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. דדו שירת בפלמ"ח וטיפס בסולם הדרגות בצה"ל עד לפיסגה. הוא זכור לטובה ע"י תושבי הצפון בזכות פעילותו בתקופה בה שימש כאלוף פיקוד צפון. דדו פרש מתפקידו בשנת 1974 ונפטר שנתיים לאחר מכן, בעודו בן 51 בלבד. במצפה ישנה סככת צל, ספסלי ישיבה, עמדת הסבר מוקלט ושלטים המורים לנו אילו מקומות נפרשים לפנינו, כאשר מדרום זהו עמק החולה הירוק והפורה, ממזרח הרי הגולן ורכס החרמון, ממערב גדר הגבול וכפר כלא (לבנון) ומצפון עמק עיון והרי הלבנון. מתחתנו שוכנת מטולה, מוקפת מ-3 צידיה בגבול הלבנון. מהמצפה יוצאת לכיוון דרום דרך נוף המסומנת סימון שבילים אדום המובילה אותנו בדרך 4X4 עד למעיין עין משגב (מתחת לקיבוץ משגב עם) ומשם ממשיכה בשביל עד שמתחברת לשביל ישראל ליד הפארק הגיאולוגי מעל קרית שמונה.

הגדר הטובה:

בשנת 1920, לאחר שיישובים יהודיים הותקפו בידי כנופיות ערביות שפעלו בגליל העליון (שהיה בשליטת צרפת), הועבר האזור לידי בריטניה והגבול בין לבנון וישראל נקבע בתוואי שבו הוא נמצא עד היום. בתקופת המנדט הבריטי הועלו לארץ מעפילים דרך לבנון, ובזמן "המרד הערבי" (1936-1939) גודר הגבול כדי למנוע הסתננות כנופיות והברחת נשק מלבנון. מהקמת מדינת ישראל ועד לתחילת שנות השבעים הגבול הישראלי – לבנוני היה שקט יחסית. בתחילת שנות השבעים החלו ארגוני טרור פלשתינאים, ובראשם אש"ף, לפעול באזור דרום לבנון ולבצע פיגועים בתוך ישראל. ב-1978 צה"ל יצא למבצע ליטני כדי לגרש את המחבלים מהאזור. לאחר שהמחבלים המשיכו בהתקפותיהם, צה"ל פתח במלחמת "שלום הגליל" ונכנס לעומק לבנון במטרה למגר את ארגוני הטרור. ב-1985, לאחר המלחמה, צה"ל נסוג מרוב השטח שכבש אבל השאיר "רצועת ביטחון" בעומק כמה קילומטרים כדי לאפשר הגנה טובה יותר על הגבול ועל יישובי הצפון. ב-24 במאי 2000, ולאחר כ-18 שנה של שהייה בשטח לבנון, יצא אחרון חיילי צה"ל מרצועת הביטחון. 'הגדר הטובה' היה הכינוי המקובל לגבול הצפוני של ישראל עם לבנון בעת שאוכלוסייה נוצרית מארונית ידידותית לישראל שכנה ברצועת הביטחון. דרך מעבר הגבול הזה יכלו תושבי דרום לבנון לעבור ולעבוד בישראל, שאף הקימה והפעילה 6 מרפאות לאורך הגדר שבהם תושבי דרום לבנון קיבלו טיפול רפואי ישראלי. תחנת המעבר העיקרית של סחורות ופועלים נקראה "שער פאטמה" הממוקם ליד מטולה. יציאת ישראל מרצועת הביטחון בלבנון ב-2000 הביאה את קיצה של "הגדר הטובה". ככל שהשהות הישראלית בלבנון הלכה והתארכה כך התגברה, בהנהגת החיזבאללה, ההתנגדות הלבנונית לשהות הישראלית ברצועת הביטחון. לאחר כ-18 שנה של שהיה בשטח לבנון מאז תחילת מלחמת" שלום הגליל" ב-1982 ישראל יצאה מלבנון. המהלך הישראלי תואם עם האו"ם. לאחר נסיגת ישראל, החיזבאללה נשאר הכח הדומיננטי באזור הדרום וממשלת לבנון לא שלחה את צבאה לאזור הגבול.
מאת: 
עופר גינת
I visited here
0
Like it
0

תגובות