טירת כרמל

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • מבט אל טירת כרמל ממערת עובדיה
  • מחמוד אל בדאווי מאט טירה בראשית המאה ה20, מדריך המסע של פון מולינן
  • מבצר הצלבנים באט טירה בראשית המאה ה20 מתוך ספרו של פון מולינן
  • כותרות צלבניות בבית הכנסת בטירת כרמל

טירת כרמל

טירת כרמל היא עיר בצפון הכרמל במורדותיו המערביים של הרכס, אל מול הים התיכון. העיר מונה כ20 אלף תושבים נכון לשנת 2014. טירת כרמל נוסדה בשנת 1948 על חורבותיו של הכפר הערבי אט טירה או בשמו הנוסף טירת א לוז, על שם טירה של השקדים, להבדילה מיישובים רבים אחרים בארץ הקרואים גם כן בשם אט טירה. עד 1948 היתה אט טירה הכפר הערבי הגדול בכרמל ומספר תושביו בשנת 1908 מנה 2435 נפש לפי תאורו של החוקר השוויצרי פון מולינן. מולינן מציין כי הכפר היה ליישוב החשוב ביותר בכרמל ואדמותיו כללו שטחים נרחבים בהר ואת מרבית מחופי הכרמל. ראשית דרכה של טירת כרמל המודרנית במעברות העולים טירה צפונית וטירה דרומית. המעברות אוכלסו בעולים מרומניה, עיראק, מרוקו, תוניסיה ולוב. בשנת 1951 אוחדו המעברות ליישוב העירוני טירת כרמל.

טירת כרמל בסוף המאה ה19 ובראשית המאה ה20

פון מולינן היה נוסע, שוויצרי שחקר את הכרמל בסוף המאה ה19 ובראשית המאה ה20. מחקרו עסק בתחומי רבים בהר ובם גיאוגרפיה, הסטוריה ותרבות האדם בהר. מחקריו תועדו ופורסמו בספרו הכרמל שתורגם לעברית על ידי אהרון גבע קלינברג ויוסי בן ארצי. מולינן מציין כי הנסיעה בכרכרה מחיפה לאט טירה ארכה כשעה חצי במישור ואילו ממרכז הכרמל דרך ציר הרכס הליכה רגלית ארכה כשעה ועשריים. בתיאורו מציין מולינן אתרי עתיקות רבים במרחב טירת כרמל של ימינו ובהם: מסגדים, חורבות צלבניות, כנסיות, מערות קבורה ומבני מגורים עתיקים. הכפר אט טירה הוא בעל מקורות עתיקים רציפים מתקופות קדומות, דרך ימי הביניים ועד לימינו. במהלך ימי הביניים מילא הכפר תפקיד חשוב ומרכזי בכרמל ובחופו, בתקופה הצלבנית היו במקום מצודות וכנסיות ואילו בתקופות הממלוכיות והעותמאניות מסגדים רבים. את מרבית מהשרידים קשה לאתר כיום בשטח, ומסעו של מולינן הוא תעודה הסטורית חשובה בנושא. הוא מעיד על מבנים גדולים וכתובות. בית הכנסת ברחוב הפלמח בעיר הוקם על שרידי מבנה צלבני, במקום שרדה כתובת המעידה על הסבת הכנסייה הצלבנית למסגד בשנת 1579.

ערביי אט טירה בראשית המאה ה20

תושבי אט טירה, ביחיד טיראני או טירני מתוארים על ידי מולינן בראשית המאה ה20 כאנשים נאים במראה ובעלי שיער כהה. בכפר היו שני מח'תארים שניהלו את ענייני הכפר בתחומי הכלכלה ומדיניות אל מול העותמאנים. שמם של התושבים בעבר לא היה טוב והם נחשבו למכורים לאלכוהול ושודדים מקצוענים. הם גנבו בקר ומכרו את שללם בשווקי חיפה וסביבתה. בשל מעשי ביזה אלו, רבים מהם נכלאו בבית הכלא של עכו. הם נמנעו מגיוס לצבא העותמאני או מקבלת מרות השלטונות. אחדים מהם העדיפו לחיות במערות ובנקיקי הסלע שבכרמל ומשם לפעול כשודדים. עם הקמת המושבה הגרמנית הקטנה נויהרטדורף בחוף הים אל מול אט טירה (כיום מתקן צבאי מצפון לכפר גלים) בשנת 1897 החלו עימותים רבים בין תושבי הכפר לגרמנים. המקרה החמור ביותר ארע בשנת 1910 כאשר מתיישבי המושבה הגרמנית הרגו נער ערבי במארב שהציבו בטענה כי הוא הגיע לשדוד את המושבה. כנקמה על כך, הרגו ערביי אט טירה את פריץ אונגר הגרמני, אירוע שהביא למשבר מדיני חמור בין הגרמנים לתורכים. בתקופת המנדט הבריטי, ערביי אט טירה היו תוקפנים מאוד כלפי הבריטים וכלפי היישוב העברי. הם לקחו חלק פעיל במאבק האלים כנגד הכוחות היהודים וחסמו את דרכי התחבורה לחיפה. ביולי 1948 במסגרת קרבות מלחמת העצמאות, כבשו כוחות צהל את הכפר ותושביו נמלטו.

מערת עובדיה

מערת עובדיה היא מערה קארסטית גדולה מאוד בחלקה הצפוני של טירת כרמל. ניתן לטפס אליה בשביל היוצא ממגרש הכדורגל ברחוב הרדוף שבעיר. מן המערה תצפית מרהיבה של אל חוף הכרמל ממבואות חיפה הדרומיים ועד לחדרה. שמה הערבי של המערה הוא אעראק אל מסאלמה על שם משפחת מסלמאני מהכפר הערבי אט טירה של התקופה העותמאנית. מתחת למערה דרדרת אבנים גדולה מאוד שהיתה חלק ממבצר עתיק. המערה שימשה בתקופות הקדומות את רועי הצאן להגן על עדריהם בעונות הגשמים. המערה שמקורה טבעית הורחבה על ידי האדם ונחצבו בה חללים נוספים לטובת שימוש כמחסנים ומגורים.

כרמל אליאש

כרמל אליאש היה ראש המועצה המקומית טירת כרמל בראשית שנות ה1970. אליאש נולד בשם אדוארד בבגדד שבעירק בשנת 1933. בשנת 1949 הוא עלה ארצה דרך איראן והצטרף לקיבוץ רמת דוד. עם הגעת גלי העלייה הגדולים מעירק בראשית שנות ה1950, שימש אליאש כנציג איחוד הקיבוצים והקבוצות במעברת העולים שער העלייה בחיפה. בשנת 1952 הוא התגייס לצה"ל והוצב בבסיס הסמוך למעברות טירה. בזמנו הפנוי היה מגיע למעברות ומסייע לעולים בראשית דרכם. במעברה הכיר שם את אשתו לעתיד ויחדיו הם קבעו בטירת כרמל את מדום מגוריהם. זיקתו לטירת כרמל, היא זו שהביאה אותו לשנות את שמו לכרמל. כרמל אליאש היה מהיזמים העיקריים של הקמת מפעל הרכב סוסיתא בטירת כרמל בשנות ה1960. בשנות 1972 הוא ליווה את משלחת הספורטאים לאולימפיאדה במינכן, יום לאחר טבח הספורטאים הוא לקה בליבו בעקבות האירוע הקשה, והוטס ארצה לקבלת טיפול רפואי. אליאש היה ידוע כראש עיר נועז שאף התעמת קשות עם ראש הממשלה גולדה בנושא דיור לבני הדור השני של העולים. כרמל אליאש נפטר מדום לב בטקס עירוני בערב יום העצמאות 1973 בזמן נאומו של ח"כ דאז מנחם בגין.
מאת: 
יוני שטרן, מסלולרי
Like it
3
I visited here
2

תגובות