חצר תל חי

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • האריה השואג

חצר תל חי

בחצר תל-חי התחולל בי"א באדר תר"פ (1.3.1920) קרב ששינה את פני ההסטוריה הציונית, הקרב בו נהרג יוסף טרומפלדור. בלילה שאחרי הקרב נעזבה תל-חי, החללים נקברו והפצועים פונו ללבנון. מאז היתה תל-חי לסמל גבורה ציוני יהודי. עם הקמת המדינה שוחזרה החצר ההיסטורית ובמקום הוקם מרכז תרבות ומוזיאון לתולדות ההתיישבות והביטחון. האתר מתמקד בסיפור עמידת הגבורה של תל-חי על שורשיה ועל המורשת שהנחילה לתנועה הציונית. המבנה ההיסטורי מוקף מדשאות רחבות וגנים, פינות צל וחניון פיקניק. כל אלה צופים אל הנופים הירוקים של עמק החולה, הרי הגליל ורמת הגולן.
שעות פתיחה: 
א'-ה': 9:00- 16:00, שעות הדרכה 9:30, 11:00, 12:30, 14:00 *שעות הפתיחה וההדרכה יכולים להשתנות בהתאם לקבוצות או אירועים. בימים ו'-שבת:11:00- 13:00 שעות הדרכה 11:00, 12:00, 13:00
טלפון: 
04-6951333

ההתיישבות במקום:

ב-1893 רכש הברון רוטשילד אדמות בצפון הגליל, ביניהן אדמות היישוב תלח'ה אשר נמסרו בשנת 1905 לקבוצה בת שישה חלוצים על מנת לקבוע נוכחות ושליטה במקום. ב1907- החל לפעול בתלח'ה משק חקלאי והוקמו בו מספר מבנים. ב1918-, לאחר נסיגת הצבא הטורקי המובס, התיישבה במקום קבוצת פועלים והקימה את קיבוץ תל חי. ב1920 החלו התקפות בידי ערבים שמרדו ורצו לסלק את שלטון המנדט הצרפתי מן האזור, בין מטרותיהם היו גם כיבוש היישובים היהודיים שהוקמו בגליל העליון -כפר גלעדי, מטולה, חמארה ותל חי. למען חיזוק המקום הגיעו קומץ מתנדבים, בפיקודו של יוסף טרומפלדור. ב-י"א באדר תר"פ (01/03/1920) התחולל במקום הקרב בו קיפח טרומפלדור את חייו. לימים הפך קרב זה לסמל של גבורה ולציון דרך בהתיישבות הציונית. בסוכות 1920 חברי תל חי חוזרים, מגדילים את שטח החצר ובונים בנייני מגורים וב-1926 מתאחדים הקיבוצים כפר גלעדי ותל חי, כאשר האחרונה נותרת כחצר חקלאית בלבד.

הקרב על תל חי:

בי"א באדר תר"פ (01/03/1920), הקיפו מספר רב של ערבים את חצר תל-חי. מנהיגי הלוחמים הורשו להיכנס לחצר, על מנת לוודא שלא נמצאים בה כוחות צרפתיים. תוך חיפושיהם, הגיעו הערבים אל הבניין המרכזי בחצר, בניין "העלייה", ועלו אל הקומה השנייה שם התפתחה תגרה במהלכה הלוחמים הפתיעו את היושבים בבניין על ידי כך שירו עליהם והחל מתפתח קרב יריות במקום. במהלך הקרב נפצע יוסף טרומפלדור כאשר רץ להגן על הכניסה לחצר. הערבים מהסביבה ניסו להסתער על החצר אך נסוגו, ואומנם, רק עם רדת היום הגיעה יחידת עזרה מכפר גלעדי למקום ובשל האבדות והסיכוי הקלוש לנצח בקרב, מחליטים מגני החצר לנטוש אותה בעת הפוגה ולהתפנות לכפר גלעדי. בדרך אל הכפר מת טרומפלדור מפצעיו. לפני מותו, אמר טרומפלדור לרופא שטיפל בו, ד"ר גריי, "אין דבר. טוב למות בעד ארצנו".

יוסף טרומפלדור

יוסף (אוסיה) טרומפלדור נולד בשנת 1880 בעיר רוסטוב שבקווקז. בנעוריו הושפע מרעיונות החיים השיתופיים וחלם על הקמת יישובים חקלאיים בארץ ישראל שיהיו מוגנים, באם יהיה צורך, על ידי כוח צבאי. בשנת 1902, גויס לצבא הרוסי ובמהלך מלחמת רוסיה – יפן נפצע באופן קשה וידו השמאלית נקטעה. בשנת 1912 עלה טרומפלדור לראשונה ארצה, עבד בקבוצת דגניה כפועל חקלאי והשתתף בהגנת הישובים בגליל התחתון. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה סירב טרומפלדור לקבל את אזרחותה של האימפריה העותומאנית וגלה למצרים. במצרים החל לפעול למען הקמת גדוד מתנדבים שיעמיד עצמו לרשות הצבא הבריטי למען שחרורה של ארץ ישראל מעול הטורקים וכך הוקם הכוח היהודי "גדוד נהגי הפרדות". טרומפלדור היה פעיל בתנועת "החלוץ" - הוא עסק בניסוח תוכניות מעשיות להקמת קיבוצים בארץ ישראל, להקמת ארגון צבאי חלוצי, הסתדרות עובדים ועליה לארץ. התנועה אמצה רבים מרעיונותיו ובחרה בו ליו"ר התנועה. טרומפלדור פעל למען איחוד הפלגים היהודים השונים בארץ ישראל תחת מפלגה אחת. טרומפלדור נהרג בקרב על תל חי (01/03/1920) והוא קבור באנדרטת "האריה השואג" בבית הקברות של קיבוץ כפר גלעדי.

מורשת והנצחה

בעודו טרומפלדור גוסס שמע ממנו הרופא ד"ר גריי את האמירה "אין דבר. טוב למות בעד ארץ המולדת". מילותיו אלו הפכו, בשירות הציבור, לסיסמא המפורסמת "טוב למות בעד ארצנו". מספר שבועות לאחר נטישתה חזרו תושבי תל חי וכפר גלעדי ליישוביהם והתעורר ויכוח אצל מי ייקבר טרומפלדור. לבסוף נקבע כי טרומפלדור ייקבר בין השתיים. על פי מורשת המקוםמסופר כי בזכות גבורת תל חי נכלל השטחבתחום המנדט הבריטי ומאוחר יותר בשטח מדינת ישראל. דרומית לתל חי הוקמה קרית שמונה לזכר שמונת הנופלים בתל חי. יום נפילת תל חי, י"א באדר, הוכרז כיום זיכרון וב-1934 הוצב ליד קברם של הרוגי תל חי פסל "האריה השואג", והפסל וסביבתו הוכרזו כאתר הנצחה ממלכתי. התנועה הציונית והיישוב היהודי בישראל ראו בעמידת היישובים בגליל ובקרב תל חי מופת וסמל לנכונות לעמוד וללחום על קיומה של כל נקודת יישוב. הקרב זירז את הקמת אירגון "ההגנה", וערכיו המרכזיים של הארגון נקבעו על פי מורשת תל חי הגורסת כי כל יישוב צריך להגן על עצמו בכוחותיו הוא.
מאת: 
עופר גינת
I visited here
0
Like it
0

תגובות