העיר ערד

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • מרכז ערד
  • מצפור בערד
  • גן החמישה
  • הנאהבים

העיר ערד

ערד ממוקמת בין הנגב ובין מדבר יהודה, ברום של 600 מ' מעל פני הים וצופה אל ים המלח והרי מואב במזרח. העיר הוקמה ב-1961, בעקבות החלטה ממשלתית לפתח את חבל מזרח הנגב ולהקים בו מרכז עירוני. להבדיל מעיירות הפיתוח בנגב, הוחלט ליישב את ערד באוכלוסייה וותיקה בלבד, שתהווה בהמשך גרעין קולט לעלייה. על אף החזון מרחיק הלכת, נותרה ערד קטנה מן המתוכנן, בין היתר עקב היעדר מקורות תעסוקה. יחד עם זאת נחשבה ערד לעיר איכותית בעלת אחוז גבוה של בעלי מקצועות חופשיים. ברבות השנים השתנה ההרכב הדמוגראפי בעיר וכיום האוכלוסייה עומדת על 27,000 תושבים, רבים עולים מבריה"מ לשעבר, מהגרי עבודה מאפריקה ואף חרדים מחסידויות גור וחב"ד. פרנסת תושבי העיר היא מתעשיית הפוספטים באזור, ענף המלונאות בים המלח וכן מיוזמות עסקיות מקומיות בתחומים שונים.

כעוף החול – תכנון והקמה

תל ערד הסמוך לעיר מהווה דוגמה לישוב עירוני מתוכנן מן העת העתיקה שגילו כ-5000 שנה. לאחר שננטש הישוב הקדום, התיישבות הקבע הבאה במקום הייתה ניסיון כושל של יוצאי הגדודים העבריים בשנת 1922 להקים במקום חווה חקלאית. ב-1961, חדורי רוח ציונית וחזון הפרחת השממה, הגיעו למקום קבוצת מהנדסים ואנשי מקצוע, בראשותו של לובה אליאב, שמונה למנהל חבל ערד הראשון. בנובמבר 1962, לאחר גיבוש תכנית אב מפורטת לעילא, הוקמה ערד. הבתים בשכונותיה הראשונות של ערד הוקמו מאבן מקומית, תוך שימת לב רבה להצללה, להפרדה בין הולכי רגל ומכוניות ולמרקם החיים בעיר. ערד ושכונותיה מהוות דוגמה מעניינת לתכנון אדריכלי מודרני בישראל של שנות הששים.

היסטוריה:

השכונה הראשונה הוקמה באזבסטונים מלבניים ונקראה "הראשונים", רק מעטים מבתיה קיימים כיום. סביבה הוקמו בית ספר, מבנה מועצה, תחנת משטרה ואצטדיון. במקביל להקמת העיר נסלל כביש מזרחה לסדום ומערבה לכיוון באר שבע. רבים מתושבי העיר היו אומנים ופסלים, נבנתה בה קריית אומנים קטנה והתקיימו בה חיי תרבות עשירים, לרבות הקמת ספרייה שפעלה ללא תשלום, עוד קודם שהייתה חובה לכך בחוק. בשנת 1982 הוחל במסורת "פסטיבל ערד", אך פריחתו של הפסטיבל נקטעה ב-1995, עקב "אסון ערד" שבו נהרגו שלושה בני-נוער בשל תכנון לוגיסטי לקוי. נוכח גובהה ואקלימה הנוח, נודעה ערד כבעלת אוויר מרפא והוקמו בה מספר מלונות ואף פנימייה לחולי קצרת.

נוף וסביבה

ערד גובלת בבקעת באר שבע ודרום הר חברון ממערב, בקימורי הנגב מדרום ובמדבר יהודה על נופיו הפראיים מצפון ומזרח. הכביש מבאר-שבע לסדום עובר בעיר ערד וכן הדרך למצדה, שהיא הכביש הארוך בארץ "ללא מוצא". סביב העיר מסומנים שבילי טיול רבים, הכוללים גבים, בורות מים עתיקים ותצפיות מרהיבות לים המלח. בערד הוקמו בעשורים האחרונים מיזמי תיירות מקומיים, הכוללים מלונות מסוגים שונים, אירוח מדברי ועוד. תושבי ערד ניהלו לאחרונה מאבק סביבתי, שטרם הוכרע באפן סופי, בעניין כריית פוספטים בשדה בריר, דרומית לערד. מאבק סביבתי נוסף מנע לפי שעה בנייה לגובה, צמוד לטיילת של ערד, המוליכה לתצפית יפה אל מדבר יהודה וים המלח.

פיסול ואומנות

בערד פסלים סביבתיים רבים שהוקמו בידי אומנים שונים, חלקם תושבי העיר. בקצה הטיילת, סמוך לתצפית לים המלח, מצוי פסלו של יגאל תומרקין, לזכר הנופלים ב"מבצע לוט" לכיבוש סדום ב-1949. בסמוך, מאחורי מלון "מצדה" (ההרוס כיום), מצוי פסלו של ישראל הדני המכונה "חלון לנוף" ומביע לדעת רבים את חוסר האפשרות "להתחרות" בנוף באמצעות פיסול. ברחוב הגלעד, מצוי פסלה של לאה מיכלסון "הנאהבים" המתייחס אל הפסוק "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". בכניסה לעיר (בגן-החמישה) מצוי "עמוד הבולבוסים" של יהודה פיטלסון, שהוא גם סמלה של ערד. בעיר פועלים מספר אומנים מקומיים ומוזיאונים, המרוכזים בקריית-האומנים החדשה ("מתחם-לוט") שבאזור התעשייה.
I visited here
3
Like it
3

תגובות