המצודה הרומית בנווה יטבתה

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • מבנה המשטרה הבריטית בנווה יטבתה

המצודה הרומית בנווה יטבתה

אתר המצודה הרומית בנווה יטבתה ממוקם ממערב לכביש הערבה (כביש 90) בסמוך לקיבוץ יטבתה, כ- 40 ק"מ צפונית לאילת. בנקודת מפגש של שתי דרכים רומיות עתיקות שהובילו לאילה, שמה הקדום של אילת. האתר מורכב משני מכלולי בנייה עיקריים, המצודה ובית המרחץ בסמוך לה.. החלק המרכזי הוא המצודה עצמה, זהו מתחם ריבועי שאורך צלעותיו כ50 מ' כל אחת. במרכז הצלע המזרחי נמצא שער המצודה. בצמוד לו נחשפה בעבר כתובת רבת עניין המציינת את הקמת המצודה. ב1906 נכנסו למצודה חיילים תורכים והם ישבו בשני חדרים קטנים שנבנו מבוץ ואבנים מקומיות. על גבי שרידים אלו, נציב מבנה אבן, שנבנה ב-1934 ושימש כתחנת משטרה בתקופת המנדט הבריטי. חלק נוסף הוא בית מרחץ הנמצא כ 100 מ' מצפון למצודה. בית המרחץ שימש את החיילים הרומים שתפסו את המצודה. בנוסף נמצאים בסמוך לאתר שרידים של מערכות מים קדומות (פוגרות), ערמת סיגים המעידה על הימצאות תנור להפקת נחושת ובית קברות בדווי.

הכתובת הממלכתית של הקיסר דיוקלטיאנוס

במקום התגלתה בזמן התקנת קו מים חדש בערבה בשנת 1983, כתובת מלכותית מהתקופה הרומי. כאשר במשך הלילה מאחד הצינורות פרץ זרם מים חזק שחשף את הכתובת במעבה האדמה. בבוקר כשהגיעו העובדים ראו אבן עם כתובת בלטינית ועליה חקוק שם הקיסר דיוקלטיאנוס. הכתובת כתובה בלוח אבן "טבולה אנסטה"= טבלת אוזניים. על הלוח כתובות 9 שורות כאשר האחרונה מטושטשת, להלן הכתובת בתרגום לעברית לשלום הניצחי דיוקלטיאנוס אוגוסטוס מקסימיאנוס אוגוסטוס קונסטנטינוס ומקסימיאנוס קיסרים אצילים את האגף עם השער הקימו בהשגחתו של פריסקוס הנציב של הפרובינקיה סוריה פלסטינה כתובת זו חשובה כי מופיעים בה ארבעה שמות של שליטים ששלטו בין השנים 305 ל- 312 מהאימפריה הרומית. זהו אחד האתרים הבודדים במדבר הישראלי שבו נזכר שמו של הקיסר החשוב דיוקלטיאנוס שהיה אחראי על פיצול האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה.

פוגארות (בארות שרשרת)

הפוגרות הן בארות שרשרת ששימשו להולכת מים לטובת חקלאות בתקופה הקדומה. בעזרת מנהרה תת קרקעית ותעלה פתוחה העבירו את מי התהום לשטחים חקלאיים, שהיו מעברו השני של הכביש. חפרו בור אם גדול ועוד כמה בארות שרשרת עליונים אשר הגיעו אל מפלס מי התהום. כל שאר הבארות בקו הם פירים אנכיים, שנחפרו תוך כדי כריית התעלה התת קרקעית, כדי להוציא דרכם את העפר ולאפשר כניסת אוויר. שברי אבנים, קונכיות של שחריר הנחלים ומאובנים מעידים שהחפירה המקורית העמיקה אל תוך הסלע ושאכן היו כאן מים בעבר. בארות השרשרת פעלו לפני יותר מ1200 שנה. היום רוב הפירים וחלק מהתעלות נסתמו. מתקן זה מעיד על הימצאותם של מי תהום גבוהים בעבר.

ממצאים ארכיאולוגים מנווה יטבתה

אבני היפוקאוסט, -הן לבנים של עמוד ששימש כתומך לריצפה המוגבהת בבית המרחץ הרומי. הרעיון של המבנה הוא שבאמצעות העמודים נוצר חלל בין הריצפה ובתווך זורם האוויר החם. הרצפה מעל לחלל הזה מתחממת, עליה שופכים מים וכך נוצרת הסאונה. סיג נחושת - מחצב חשוב שנמצא בערבה והרי אילת היא הנחושת. על מנת להפוך את הנחושת לשימושית מכניסים אותה לתנור בחום של מעל 1000 מעלות. החמצן יוצא מהנחושת ויוצר חומרים אחרים. התרכובות הללו הן סיגים, בעצם זאת הפסולת בתהליך ההפקה של הנחושת. פחם - מהממצאים החשובים ביותר בשביל ארכיאולוג באתר הם שרידים של שריפת חומר אורגני, פחמים. באמצעות בדיקות פחמן ניתן לתארך את האתר ולענות על שאלת המפתח - לפני כמה זמן חיו פה.
מאת: 
קרן ספיר, צוות מסלולרי
Like it
0
I visited here
0

תגובות