הבניאס: אתר ארכיאולוגי

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).

הבניאס: אתר ארכיאולוגי

בשמורת נחל חרמון (הבניאס) ישנו אתר ארכיאולוגי עתיק ומרתק בו נמצאים שרידיה של עיר קדומה שהתקיימה בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה. האתר הארכיאולוגי מביא לנו סיפורי קדושה של מקדש כנעני עתיק, מקדש רומי ומספר לנו את סיפור משיחתו הראשונה של ישו למשיח בידי פטרוס, שנחשב לאפיפיור הראשון. סיפורי קרבות עתיקים ועקובים מדם על השליטה האסטרטגית באיזור מהעת העתיקה לפנה"ס, דרך חילופי שליטים במקום עד להפיכתה של העיר לכפר קטן בעל חשיבות מועטה וכלה בכיבוש האיזור מהסורים בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
שעות פתיחה: 
שעון קיץ: בימים א'-ה' ושבת 8:00-17:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-16:00 שעון חורף: בימים א'-ה' ושבת 8:00-16:00. בימי שישי וערבי חג 8:00-15:00 *הכניסה לשמורה נסגרת שעה לפני שעות הסגירה הרשומות מעלה. מחירים: יחיד :מבוגר 29 ₪, ילד: 15 ₪. אזרח ותיק 15 ₪, סטודנט 25 ₪, קבוצה) מעל 30 איש): מבוגר 23 ₪, ילד 14 ₪. ניתן לרכוש כרטיס משולב בניאס + קלעת נמרוד: יחיד: מבוגר 41 ₪, ילד 20 ₪. קבוצה (מעל 30 איש :(מבוגר: 36 ₪, ילד: 19 ₪.
טלפון: 
046902577
046950272

העת העתיקה

המקדש הראשון אותו אנו פוגשים במערת הבניאס הוא המקדש לאל 'בעל גד', אל המזל הכנעני. באותה תקופה שוכנת העיר 'בעל-גד' בבקעת הלבנון, למרגלות רכס החרמון (ספר יהושע י"א, י"ב ו-י"ג). עלייתה של העיר בניאס לגדולה היא זו שהורידה את העיר דן הסמוכה מגדולתה. אנו קופצים קדימה אל התקופה ההלניסטית, שהחלה עם כיבוש הארץ בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס ולאחר מותו מספר שנים מאוחר יותר מתחילות מלחמות היורשים ('הדיאדוכים') שמובילות בין השאר לקרב הבניאס אשר מתקיים בין שתי ממלכות הלניסטיות – הממלכה הסלאוקית ומצרים התלמיית, כל אחת מובלת בידי יורש אחר הטוען לכתר. הסלאוקים מנצחים ומשיגים את השלטון באיזור. מרד החשמונאים שפורץ ב-167 לפנה"ס והיחלשות הממלכה הסאלוקית מביאים להקמת ממלכת החשמונאים העצמאית. אך ממלכת החשמונאים נכבשת בשנת 63 לפנה"ס עם כיבוש ירושלים בידי המצביא פומפיוס ובשנת 37 לפנה"ס החלה התקופה הרומית בארץ ישראל ועמה הסתיימה התקופה ההלניסטית. המלך הורדוס (הורדוס הגדול) מולך ביהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו ושלטונו הוא תקופת ביניים בין שלטון החשמונאים לבין שלטון רומאי, ויהודה בעצם נשלטת בידי הורדוס שמשמש כעושה דברה של רומא. המעמד מעניק להורדוס ולממלכתו אוטונומיה רבה ומחייב אותו בה בעת לסור למרות השלטון הרומאי. הורדוס, הידוע כ-'מלך הבנאי' משפץ את בית המקדש ומייסד את 'שושלת הורדוס' הקרויה על שמו. כמחווה לקיסר הרומאי אוגוסטוס בונה מספר מקדשים, ביניהם המקדש בבניאס, שלימים נטען כי מקדש זה מצוי בחורבת עומרית השוכנת ליד הבניאס, ולא בצמוד למעיינות הבניאס כפי שנקבע בעבר.

משיחתו של ישו למשיח

נחל חרמון (הבניאס) הינו בעל היסטוריה מפוארת אשר מופיעה כבר בכתביו העתיקים של יוסף בן-מתתיהו (יוספיוס פלאביוס) אשר העריך בתקופתו כי זהו המקור העיקרי לנהר הירדן, ובברית החדשה על פי מתי מצויין הבניאס כמקום שבו קיבל שמעון בר יונה, שליחו של ישו, הנודע כ-'פטרוס הקדוש' ונחשב לאפיפיור הראשון את מפתחות מלכות שמיים לאחר שהכריז לראשונה כי ישו הוא המשיח ובנו של אלוהים. זו הסיבה שניתן לזהות ביצירות אמנות רבות זוג מפתחות בידיו של פטרוס – מפתח זהב המסמל את מלכות שמים ומפתח ברזל או כסף מייצג את מלכות הארץ. “כשבא ישוע אל סביבות קיסריה של פיליפוס שאל את תלמידיו: “מה אומרים האנשים על בן האדם, מי הוא?”. השיבו: “יש אומרים, ‘יוחנן המטביל’; אחרים אומרים, ‘אליהו’; ואחרים –’ירמיהו או אחד הנביאים’.” שאל אותם: “ואתם מה אומרים, מי אני?”. ענה שמעון כיפא [=פטרוס, ביוונית] ואמר: “אתה המשיח, בן-אלוהים חיים!”. אמר לו ישוע: “אשריך שמעון בר-יונה, כי לא בשר ודם גילה לך, אלא אבי שבשמים. וגם אני אומר לך כי אתה פטרוס [=סלע, צור, בארמית] ועל הצור הזה אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה.“ (מתי טז 13-18) המקום, שנבנה מחדש באותה תקופה בידי הורדוס ובנו פיליפוס נקרא 'קיסריה-פיליפי' לכבודו של אוגוסטוס קיסר. כאמור, על פי הברית החדשה שהה ישו במקום עם שניים עשר שליחיו. חיזוקים לכך אפשר למצוא על פי מתי שמציין כי ישו הצהיר על בכורת פטרוס כאשר אלו הגיעו ל'סביבות קיסריה של פיליפוס' (מתי טו 13) ואף מרקוס מציין כי זה היה ב-'הכפרים שבאיזור קיסריה פיליפי' (מרקוס ח' 27). המקום כמובן קדוש לנוצרים ומשמש כאתר עלייה לרגל לאלפי מאמינים.

מקדש האל פאן והמערה

שמו ההיסטורי של המקום הינו 'פניאס' על שמו של אל הרועים פאן. הישוב הוקם, כנראה במאה ה-3 לפנה"ס, סביב אתר קדוש - מערה גדולה אשר בצלע ההר ואשר מתחתיה נובעים מקורות נחל בניאס. ליד מערה זו הוקם ה"פניאון" – מקדש לאל פאן. האתר שימש לפולחן פגאני והסברה היא כי קורבנות בעלי חיים הושלכו אל בקע ברצפת המערה: אם הקורבן נבלע ונעלם בבקע סימן כי היה לרצון האל; אם הופיעו סימני דם במי המעיין סימן שהקורבן נידחה. רק לאחר הכיבוש הערבי של המקום שונה שמו ל'בניאס', מכיוון שאין 'פ' בעגה הערבית. פאן הוא בנם של האל הרמס (בנו של זאוס, מלך האלים) ובת התמותה פנלופה, כאשר על פי המסורת היוונית הגיע הרמס אל פנלופה כאשר הוא מחופש לתיש, ולכן בנם פאן מוצג בדמות 'סאטיר' - בעל חצי גוף עליון של אדם וחצי גוף תחתון של תיש, עם קרניים וזקן תיש. פאן הוא אל הרועים והפוריות ומייצג גם את המוזיקה והשעשועים והיה ידוע כנגן חליל מופלא. פאן עסק רוב זמנו ברדיפה אחר נימפות, כיאה לרודף נשים. המיתולוגיה מספרת כי פאן התאהב בנימפה סירינקס שפנתה לאביה, זאוס מלך האלים, על מנת שיעזור לה ואביה הפך אותה לצמח קנה. בעת שמירר על כך בבכי שמע פאן את הקנים ובגלל הרוח חשב כי גם הם בוכים, לכן החליט להכין מהקנה את חליל פאן, חליל הרועים המפורסם ('סירינקס' או 'סירינגה'). כשסוף סוף התאהב בנימפה פיתיס, שרצתה אותו, התברר שגם בוראס, רוח הצפון, מאוהב בה והפיל אותה מצוק. הדבר גרם למותה, אך מגופה צמח עץ האורן הראשון, שהיה מאז מוקדש לפאן. קרנו של פאן עלתה לאחר ימי אלכסנדר מוקדון כאשר תושבי הערים הגדולות החלו מתגעגעים לחיי רועים ונתנו כבוד ויקר לאל פאן, לחייהם הנטולים כל דאגה.

כיבוש הכפר בניאס והריסתו

ב-1946, תחת שלטון המנדט הצרפתי, עבר הכפר בניאס לשלטון סורי עצמאי וב1950 הוקמה כנסייה חדשה ליד הכפר ששימשה את תושבי הכפר, כאלף איש אשר רובם מוסלמים. באיזור נערכו ניסיונות לפעולות ההטייה של מקורות נהר הירדן, הן מישראל והן מסוריה, והן היו בין הגורמים העיקריים לפרוץ מלחמת ששת הימים, במהלכה נכבש הכפר על ידי חטיבת גולני. ההתקפה על הכפר החלה ב-10 ביוני 1967 לפנות בוקר בהתקפה של גדוד 51 של חטיבת גולני על המחנה הצבאי הסורי שממערב לכפר. המחנה היה ממוקש ומבוצר כהלכה, והכוחות הישראליים עסקו רבות בפירוק המוקשים. הסורים המתינו בסבלנות ולאחר פירוק המוקשים פתחו עליהם באש מרגמות 81 מ"מ, הרגו 4 ישראלים ופצעו 12. בנוסף לכך פוצצו את גשר הבניאס כדי למנוע את התקדמות הכוחות הישראלים. בסופו של דבר נכבש המחנה ובמקביל לכך גדוד 13 של גולני תקף את הכפר עצמו בסיוע טנקים של חטיבה 45. לאחר ירי הטנקים נכנסו יחידות החי"ר אל הכפר וטיהרו בית אחר בית. תוך רבע שעה נכבש הכפר. האגדות מספרות כי חיילים סורים נמצאו כבולים לעמדותיהם כדי שלא יברחו. בדצמבר 1967 שלח משה דיין, שר הביטחון הישראלי, בולדוזרים כדי להרוס את בתי הכפר וכך למנוע את שובם של התושבים. עם זאת, עדיין ניתן למצוא את שרידי הכפר. באותה שנה התיישב גרעין הנח"ל 'שניר' לא רחוק משם והקים את קיבוץ שניר, אשר בשטחו נמצא בית קברות סורי.
מאת: 
עופר גינת
I visited here
0
Like it
0

תגובות