בית עבו

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • משפחת עבו ומסורות ל"ג בעומר בצפת
  • הרב יעקב חי עבו, דור שני למסורת
  • מאיר עבו, דור שלישי למסורת ורעייתו רחל
  • רפאל עבו, דור רביעי למסורת
  • יוסף עבו עברון, דור חמישי למסורת
  • ספר התורה העתיק של משפחת עבו

בית עבו

התיישבותה בצפת של משפחת עבו, מהמכובדות והאמידות באלג'יר, תרמה רבות לחיזוקה ולביטחונה של הקהילה היהודית במקום, ומילאה תפקיד חלוצי בייזום התיישבות יהודית חקלאית בגליל ובעמק החולה. במשך שלושה דורות רצופים שימשו בני המשפחה קונסולים של צרפת בגליל, תחת המשטר העות'מאני בתקופת הקפיטולציה. מסורת משפחתית, שמקורה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והנשמרת עד היום, היא תהלוכת ספר התורה העתיק בערב לג בעומר מבית עבו בצפת לקברו של שמעון בר יוחאי במירון, אירוע רב משתתפים המסמל מזה כמאתיים שנה את פתיחתן הרשמית של חגיגות ל"ג בעומר. אבי שושלת המשפחה בארץ, הרב שמואל עבו, ייסד טיפוס חדש של מנהיגות המשלבת אפיקי פעילות ציבורית רבגונית: כרבה הראשי של צפת ונשיא "הכולל הספרדי", כסוכן קונסולרי של צרפת המקדם את החסות הצרפתית ברחבי הגליל וכגואל קרקעות רב פעלים המכלכל צעדיו בין המיעוטים השונים השוכנים בצפון ארץ ישראל תחת השלטון העות'מאני. בשנת 1870 – שמונה שנים לפני ייסודה של פתח תקווה – הקים הרב שמואל עבו את היישוב היהודי הראשון שהוקם במאה ה-19 על אדמת הר מירון, ובחודש אייר תרל"ח (1878), ביוזמתה ובעידודה של משפחת עבו, התיישבו כ-30 משפחות מצפת בשיפולי הכפר הערבי ג'עונה (שמה הקודם של ראש פינה) והקימו שם מושבה בשם "גיא אוני". בכך הקדימו בני משפחת עבו את אנשי העלייה הראשונה, שההיסטוריוגרפיה המקובלת מצביעה על עולים אלו מאירופה כעל חלוצי המפעל הציוני של העלייה וההתיישבות ומתעלמת, משום מה, מהיישובים החקלאיים שנוסדו קודם לכן. היה זה מפעלם של בני משפחת עבו שאפשר את ההתיישבות היהודית בראש פינה, יסוד המעלה, משמר הירדן, דרום מערב הגולן, מחניים ועין זיתים" - כותב ד"ר יוסף שרביט, בעבודת המחקר שלו, 'צרפת בגליל במאה ה-19'. אדמותיהם של רבים מיישובים אלו נרכשו תחילה על ידי משפחת עבו, ונמכרו מאוחר יותר לעולים מאירופה. על פי שרביט, על אף שמשפחת עבו הינה בשר מבשרו של היישוב הישן, הרי שקורותיה מבססות את הטענה שהיישוב הישן הספרדי מבשר את ניצני היישוב החדש ומהווה את שורשיו.
שעות פתיחה: 
בית עבו פתוח למבקרים אך ורק ביום ערב ל"ג בעומר, בשעות הצהריים מתקיים הטקס המסורתי העממי של הוצאת ספר התורה, הציבור מוזמן לחגיגה

הרב שמואל עבו הדור הראשון למסורת

פתח במסורת אבי המשפחה, הרב שמואל עבו, אחד מגדולי התורה בזמנו וממנהיגי העדה היהודית בצפת ובגליל. הוא עלה ארצה ב 1817, התיישב בצפת ושימש בעת ובעונה אחת כרב ראשי וקונסול צרפת בגליל. עד מהרה הפך למנהיגה הרוחני של הקהילה היהודית בכל איזורי הגליל והיה נכבד מאד גם על התושבים המוסלמים והנוצרים באזור. בית עבו הפך עד מהרה למבצר בעל חסינות דיפלומטית שהעניק מחסה לכל נרדף ועשוק, והשלטונות הטורקים לא העזו מעולם לפרוץ אל הבית, אשר דגל צרפת התנוסס מעל שערו. הרב שמואל עבו, הוא שגאל לראשונה מידי הערבים את חלקת האדמה הסמוכה לקבר הרשב"י במירון, והקים את המצבה ואת בניין בית הכנסת הראשון. זמן מה לאחר מכן, אף שיקם את בניין בית הכנסת של האר"י ברובע הספרדים בצפת, ולאחר הרעש הגדול שפקד את העיר והכחיד כמחצית מתושביה, התמסר לבנות את הריסות הרובע היהודי, ומאחר שלא נמצאו אז כוחות עבודה במקום, הזמין לצורך זה פועלי בניין מדמשק. בני דורו כינוהו "הארי שבחבורה".

מסורת ל"ג בעומר

לאות תודה על פעליו של הרב שמואל עבו בשיקום הרובע היהודי בצפת, בעידוד ההתיישבות בגליל, ובגאולת קברו של התנא הקדוש, רבי שמעון בר יוחאי - העניקה לו הקהילה בצפת ספר תורה על שמו, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (1833) הובל ספר תורה זה לראשונה בשירה ובריקודים מבית עבו לבית הכנסת של הרשב"י במירון, וחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות נפתחו ברוב עם. הייתה זו תחילתה של מסורת משפחתית, שהפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי עממי של חגיגות ל"ג בעומר בצפת, והתפשטה על פני כל הארץ. שנים אחדות לאחר מכן, הוחלף ספר התורה הראשון, שנידבו יהודי צפת, בספר תורה עטור כסף וזהב, שתרם בנו של הרב שמואל, הרב יצחק מרדכי עבו. ספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה החגיגית מבית עבו למירון, ובתום חג השבועות, חוזר לארון הקודש בבית הכנסת "הצדיק הלבן" בצפת - עד לערב ל"ג בעומר הבא. לרב שמואל עבו נולדו שלושה בנים אברהם, יצחק ויעקב, ושתי בנות שרה ושמחה.

הרב יעקב חי עבו הדור השני למסורת

עם פטירתו של הרב שמואל עבו בשנת תרל"ט (1879), עברה כהונת הרבנות ומשרת הקונסול לבנו, יעקב חי עבו, אשר היה הראשון מבני משפחת עבו שנולד בארץ ישראל. הרב יעקב חי עבו והמשיך בדרכו הציבורית של אביו, הרחיב את בניין בית הכנסת של הרשב"י ובשלהי שנות השמונים הוסיף ביוזמתו ליישוב במירון אוכלוסייה יהודית של בעלי מלאכה מצפון אפריקה. בשנת 1878 היה הרב יעקב חי עבו מעורב בהקמת המושבה גיא אוני שהייתה מבין המפעלים החלוציים שהקדימו את העלייה הראשונה. בשנת 1882 סייע הרב יעקב חי עבו לדוד שוב לקנות את אדמות ראש פינה, ורכש את הקרקעות למושבות יסוד המעלה של עולי מזריץ' בשנת 1883 ומשמר הירדן של עולים מפולין ומאשכנז בשנת 1884. דוד שו"ב מספר בזכרונותיו, המופיעים בספרו של אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל כי כאשר גזרו השלטונות הטורקים על הפסקת ההתיישבות בראש פינה, פנה לשלטונות בדמשק כשהוא מצויד במכתב המלצה מן האחים עבו לחכם באשי בדמשק, הרב מרקדו אלקלעי. שתדלנות זו הועילה, והגזירה בוטלה. הרב יעקב חי עבו נשא לאישה את אסתר מלכה, בת רבי יצחק כהן, נכדת הרב נפתלי כהן צדק מליברפול, תוך כדי ביקור שערכה בארץ עם משפחתה. הוא נפטר בביתו בצפת, בג' בטבת תר"ס, 1900, לאחר תאונה מצערת שממנה לא החלים והוא רק בן 58 שנה.

מאיר עבו הדור השלישי למסורת

עם פטירתו של יעקב חי עבו עברה כהונת הקונסוליה של צרפת לאחיו, הרב יצחק מרדכי עבו אולם בכל יתר התחומים, החברתיים והציבוריים, ועל אף גילו הצעיר (שלושים) תפקד הבן, מאיר עבו כראש המשפחה, כשלצדו רעייתו רחל. הוא המשיך להתגורר בבית עבו ההיסטורי והקפיד לקיים את מסורת ל"ג בעומר המשפחתית גם בימים קשים של מאורעות דמים כמעט 50 שנה ברציפות. מאיר עבו נפטר בצפת, בי' בכסלו תש"ח / 23 בנובמבר 1947, ורעייתו רחל נפטרה חודשים אחדים אחריו.

רפאל עבו הדור הרביעי למסורת

עם פטירתו של הרב מאיר עבו עברה ההגמוניה המשפחתית והמשכה של מסורת ל"ג בעומר לבנו, רפאל עבו, שנולד בצפת בשנת 1899. רפאל הקדיש את עיקר זמנו לענייניה הביטחוניים של הקהילה היהודית בעירו. מעבר לכל תחומי עיסוקיו הציבוריים, הקפיד לקיים במשך 16 שנה, (עד לפטירתו) את מסורת ל"ג בעומר כהלכתה, כאשר רעייתו (מנישואיו השניים), לורה לבית הררי, מסייעת לידו. בימיו קמה מדינת ישראל, והמסורת קיבלה, בנוסף לצביונה הדתי-לאומי, גם אופי ממלכתי. רפאל נפטר בצפת בכ"ד בשבט תשכ"ד (7 בפברואר 1964), ובהלווייתו נכחו המונים מבני צפת. הוא הותיר אחריו שני בנים, יוסף וצבי; יוסף, הבכור, ממשיך במסורת ל"ג בעומר המשפחתית; צבי עבו, לוחם ומחנך, נהרג בתאונת דרכים בשנת 1976, ואת בתו, עצמונה עבו-פינקלשטיין ז"ל, תושבת צפת.

יוסף עבו עברון הדור החמישי למסורת

יוסף עבו עברון (1924-2014), סופר ועיתונאי, דור חמישי לבית עבו, הקפיד לקיים את המסורת המשפחתית בדקדקנות יובל שנים וקידם את תיעודה האקדמי בכל אמצעי התקשורת. סייעה לידו רעייתו, יהודית תבדל"א, נכדתו של ניסן קנטרוביץ, ממייסדי רחובות. יוסף הרחיב את הצביון הממלכתי-עממי של הטקס המסורתי, הציב במה בחצר לנאומים וברכות של אישי ציבור, שרים, חברי כנסת וראשי ערים. גם נציגי שגרירות צרפת הוזמנו באופן קבוע, בהביאם את ברכת ממשלתם למשפחת עבו, שאבותיה שימשו נציגים קונסולריים בגליל מטעמה במשך שלושה דורות. בתקופתו הגיעו אורחים מכל קצווי הקשת העדתית בישראל, דתיים וחילוניים כאחד, כולל בני המיעוטים בגליל: דרוזים וצ'רקסים שגם בעבורם נחשב הרשב"י קדוש. בימיו נטלו חלק בלתי נפרד בשמחה משלחות תושבים מאריאל, עובדי בתי הזיקוק בחיפה ותושבי רמת הגולן. ב-1987 העניק שגריר צרפת בישראל, אלאן פיירה בשם נשיאו, פרנסואה מיטראן, את תואר אביר מסדר הכבוד על "שקידתו בטיפוח המסורת וקשרי הידידות בין ישראל לצרפת". בערב ל"ג בעומר ה'תשס"ב (2002) העניק ליוסף ראש העיר דאז, מר עודד המאירי, תעודת אזרחות כבוד של העיר צפת, "על שמירת המסורת והמשכיותה הנפלאה". בערב ל"ג בעומר תשע"ג 2013 העניק ליוסף ראש העיר מר אילן שוחט שי מיוחד, שופר קרן מצופה כסף – סמל ליובל השנים שבהם החזיק יוסף את מסורת בית עבו עד יומו האחרון. עם פטירתו של יוסף, עברה המסורת לאחיינו, עו"ד רפאל עבו, בנו של צבי עבו ז"ל, הדור השישי למסורת.
מדריך קולי: 
מאת: 
רפאלה ואלומה עבו עברון
I visited here
1
Like it
1

תגובות