אחוזת דוברובין

הודעת שגיאה

  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_virtualearth::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • Strict warning: Declaration of openlayers_layer_type_yahoo::options_form() should be compatible with openlayers_layer_type::options_form($default = Array) ב-ctools_plugin_load_includes() (שורה 480 מ-/home/maslular/public_html/sites/all/modules/ctools/includes/plugins.inc).
  • אחוזת דוברובין
  • המקצרה העתיקה

אחוזת דוברובין

באחוזת דוברובין יסוד המעלה עבר והווה משתלבים ואנו יוצאים למסע של סיפורים ואגדות "שהיו באמת". אחוזת דוברובין ביסוד-המעלה (1883) מביאה לנו את סיפורם של האנשים שהחליטו להשתקע ולהשריש שורשים במקום. פרק בתולדותיה של המושבה יסוד המעלה הוא סיפורה המופלא של עליית גר-הצדק יואב דוברובין (1909) וקורותיה של משפחתו העניפה במושבה ובתולדות הגליל. האתר שוקם ושוחזר למען ישמש עדות לחיי האיכרים בימי העלייה הראשונה , ציונות ללא מירכאות.
טלפון: 
046802680
0506989015

משפחת דוברובין

אנדרי קיריל דוברובין נולד ברוסיה , נוצרי שנהג לקרוא בתנ"ך והחליט לאמץ את הכתוב בפסוק: "וביום השביעי שבת מכל מלאכתו אשר עשה". לנוצרים שומרי השבת ברוסיה, קראו סובוטניקים. במהלך השנים הרגיש אנדרי כי הדת היהודית נועדה לו והוא החל לשמור את המצוות היהודיות - בסופו של דבר התגייר ועיברת את שמו ליואב. בגיל מבוגר החליט יואב לעזוב את ביתו ורכושו ברוסיה, הוא אסף את ילדיו ונכדיו ובשנת 1905 הגיעו כל בני המשפחה לארץ ישראל , כ 4 שנים מאוחר יותר רוכש יואב חווה ביסוד המעלה ועובר עם בני המשפחה להתגורר במקום. יואב, איכר חסון וחרוץ שנחשב בין האיכרים למוכשר ביותר, פיתח וקידם את החקלאות. הוא ומשפחתו הביאו ציוד חקלאי חדיש ומתקדם ביניהם המקצרה, כמו כן הביאו עימם ידע חקלאי נרחב בחקלאות המודרנית, השביחו את הבקר והפכו לחלוצי מחזור הזרעים - על פועלם זה זכו לפרסים והוקרה בתערוכות שונות. אמנם החיים קשים באחוזת דוברובין אך לא העבודה הקשה תפחיד את הדוברובינים, גם לא השכנים הבדווים אבל צרת הקדחת פגעה גם בהם, שניים מבניו נפטרו כאן. בערוב ימיו עברו יואב ורחל עם בנם הצעיר אפרים ומשפחתו לגור במושבה ראש-פינה. הבנות שנישאו הלכו בעקבות הבעלים והמשפחה התפצלה, כאן בחווה שבמושבה נותר הבן יצחק לבדו . היום חיים בני המשפחה ממטולה שבצפון ועד אילת שבדרום.

הבוסתן באחוזת דוברובין

כחלק מפרוייקט השחזור והשיקום של אחוזת-דוברובין שוחזר גם הבוסתן. ניטעו בו עצים וצמחים בדומה לנטיעה הראשונה שנערכה במושבה בראשית ימיה. הם מהווים חלק מהתפתחותה ומסמלים יותר מכל את הקשר שבין האדם ועץ השדה, את מהות בחירתם בחיי האיכר והאדמה. בתצוגה הארכיונית שבמוזיאון מוצג מסמך, המתעד את הנטיעה הראשונה במושבה בשנת 1884, מכתבו של ר' פישל סולומון אל חותנו במזריץ' פולין והריהו ככתבו וכלשונו בשפתו העשירה: "בשבוע שעבר, ת"ל (תודה לאל) נטענו בהגן אשר הוא בשותפות עם כל החברה יותר מחמש עשרה מאות אילנות (1500) נטיעות, מהם שבע מאות ושמונה אתרוגים ומאה רימונים, זאת נטענו בשבוע שעבר. עוד נטע אי"ה (ארץ ישראל השלמה) כמה מיני נטיעות, כי חוץ ממה שיהיה רווח גדול מן הפירות, כאשר יעזור השי"ת (השם יתברך) שיהיה בהצלחה, הלא גם כן נצרך לבריאות, כי האדם עם עץ השדה הוא חברה אחת וזה בלא זה, אין להם חיים טובים. לזאת ראשית עסקנו הוא בנטיעות, כי כן הורה לנו הבורא עולם טרם כל לעסוק בנטיעות, כי גם הוא עשה כן, כמו שכתוב:"ויטע ה' אלקים גן בעדן"." כשמטיילים בבוסתן הפורח באחוזה אנו פוגשים בעצי האתרוג, הזית, הרימון, התאנה והתות ,הגפן והשיזף ובעונה המתאימה ניתן גם להנות ולהתבסם מפריים.

באר האנטיליה שבאחוזה

את הבאר חופרים לעומק עד שמגיעים אל שכבת מי התהום. מי התהום הם מי גשמים שמחלחלים אל תוך מעמקי הקרקע עד שהם נעצרים ונאגרים מעל לשכבה אטומה, באחוזה עומק הבאר כ-9 מטרים. בבארות העתיקות ציפו את דפנות החפירה באבנים כדי שלא תיפול אדמה אל תוך הבאר ותסתום אותה, ועל פתח הבאר נהגו לשים אבן ששימשה כמכסה מפני האדמה והשמש. הבאר באחוזת דוברובין היא באר אנטיליה, נקראת גם באר כפות. שרשרת דליים מחוברים לייצול, בעזרת בהמה מסובבים את הייצול ומעלים את המים מעומק האדמה אל בריכת האגירה ומהבריכה זורמים המים אל תעלות ההשקיה ומשם לבוסתן. היום מופעלת הבאר בידי המבקרים באופן עצמאי. במושבה יש עדויות לקיומן של בארות חקלאיות נוספות וזאת בנוסף לבארות ה"ביתיות" שהיו בחצרות איכרי המושבה (בחצר של מזרחי, טיליטיצקי ועוד). כפי שכתבה אהובה גדולטר גולן בברכתה למושבה יסוד-המעלה לרגל חגיגות ה-120: "צעירה וענוגה אליך הגעתי, אחרי בחיר ליבי... כרבקה אמנו לבאר של סבתא דיאמנטה מיהרתי, לשאוב כד מים זכים לארוחות שהכנתי".
מאת: 
עופר גינת
I visited here
0
Like it
0

תגובות